ת"א 39736-05-22

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **כותרת:** החלטה בבקשה למחיקת סעיפים מתצהירי עדות ראשית ומחוות דעת מומחה - הרחבת חזית, עדות סברה ועדות שמועה. **בית המשפט:** בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, המחלקה הכלכלית, בפני השופטת סיגל יעקבי. **העובדות הרקע:** ההליך עוסק בשתי תביעות של שיר רויכמן (להלן: "התובע") נגד קפיטל פוינט בע"מ ואח' (להלן: "הנתבעים"). התביעות עוסקות בטענות לקיפוח בעלי מניות מיעוט, ובפרט: 1. הקצאת מניות לחברת "כת"ב" במחיר מופחת, כחלק מסדרת מהלכים שנועדו לבצר את שלטון המנכ"לים המשותפים ולסכל הצעת רכש של התובע. 2. הקצאת מניות נוספת (5.5%) למנכ"לים המשותפים, באופן פסול ומקפח. הנתבעים דחו את הטענות, וטענו כי פעולותיהם נעשו כדין וחוסות תחת כלל שיקול הדעת העסקי. **הבקשה הנדונה:** התובע הגיש בקשה למחיקת סעיפים מתצהירי עדות ראשית ומחוות דעת מומחה מטעם הנתבעים, בנימוקים של: * **הרחבת חזית אסורה:** טענות עובדתיות או משפטיות חדשות שלא הועלו בכתבי הטענות. * **עדויות סברה או עדות שמועה בלתי קבילות.** **ניתוח משפטי והכרעה - עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **כלל "הרחבת החזית" - עקרונות ותיחום:** * **העיקרון:** השופטת יעקבי מדגישה את העיקרון המרכזי לפיו בעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוגדרה בכתבי הטענות, אלא בהסכמת הצד שכנגד או ברשות בית המשפט לתקן את כתבי הטענות. מטרת הכלל היא למנוע עיוות דין ולאפשר לצדדים להיערך כראוי. (סעיף 9) * **הפסיקה המנחה:** אוזכרו פסקי דין רלוונטיים כגון ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד, בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האזורית עמק חפר, וכן פסקי דין חדשים יותר כמו רע"א 58220-09-25 קורין - ארד ורע"א 2874/08 עיריית הרצליה נ' אברהם יצחק בע"מ. * **הבחנה דקה - פירוט לעומת שינוי מהותי:** השופטת קובעת כי לא כל פירוט נוסף בתצהיר מהווה הרחבת חזית. כל עוד המחלוקת המהותית הונחה בכתבי הטענות, פירוט עובדתי נוסף, או הרחבה מסוימת של הטענה, לא ייחשבו להרחבת חזית אם הם מתייחסים לאותה מחלוקת מהותית ואינם משנים את יסודותיה. (סעיף 10) * **"התמודדות עם טענות חדשות":** התייחסות מיוחדת ניתנה למקרים בהם התובע עצמו העלה טענות חדשות בתצהירו, והנתבעים השיבו להן בתצהיריהם. נקבע כי אין בכך בהכרח הרחבת חזית מצד הנתבעים, אלא מענה לגיטימי לטענות חדשות. (סעיף 14) 2. **דיון בסעיפים הספציפיים - יישום הכללים:** השופטת בחנה את טענות התובע לגבי הרחבת חזית במגוון נושאים: * **מניע עסקת כת"ב:** נדחה. הפירוט הנוסף על הרקע לעסקה לא שינה את מהות ההגנה, שכן נבע גם ממענה לטענה שהועלתה לראשונה בתצהיר התובע. (סעיף 14) * **מודל התמורה בעסקת כת"ב:** נדחה. ההסבר למודל המשולב (מזומן ומניות) לא שינה את חזית המחלוקת, אלא פירט טענות הגנה שכבר הועלו. (סעיף 17) * **שווי מניות אקסיטרה:** **התקבל חלקית.** נמצא כי הנתבעים שינו את גרסתם מהגנה על הקצאה במחיר נמוך, לטענה שההקצאה הייתה במחיר גבוה מהשווי, תוך הסתמכות על מידע חדש (בדיקת נאותות של אג"ת). נקבע כי זוהי הרחבת חזית אסורה, במיוחד לאור סירובם המוקדם של הנתבעים לחשוף מידע זה בטענת סודיות מסחרית. (סעיף 20) * **חידוש:** ההחלטה במקרה זה מדגימה כיצד שינוי מהותי בטיעון ההגנה, במיוחד כאשר הוא סותר גרסה קודמת או עומד בניגוד להתנהלות קודמת (טענת סודיות), ייחשב להרחבת חזית. * **הבחנה לגבי חוות דעת המומחה:** לא התקבלה הבקשה למחיקה מחוות דעת המומחה, שכן המומחה ביצע בדיקה עצמאית ולא התבסס על המידע החדש באופן שהרחיב את החזית. (סעיף 21) * **עדכון התובע על עסקת כת"ב (ע"י מר תמר):** נדחה. פירוט עובדתי נוסף (שיחות טלפון) לא שינה מהותית את המחלוקת, שהיא לגיטימיות העסקה, ובוודאי שלא מהווה עילת הגנה חדשה. העובדה שחלק מהמידע התבסס על מסמכים שגילה התובע מחזקת את הקביעה. (סעיף 24) * **עדות שמועה (מר גלייטמן):** נדחתה בקשת המחיקה. נקבע כי עדות גלייטמן לגבי שיחותיו של תמר אינה קבילה כראיה לאמיתות תוכנה, אך כן כראיה לעצם אמירת הדברים, ואין בכך הצדקה למחיקה גורפת. (סעיף 25) * **הצעת הרכש כ"מהלך משלים":** נדחה. הנתבעים טענו כי הדבר עולה מכתבי הטענות ומסמכים שצורפו על ידי התובע, וכי הטיעון, גם אם לא הועלה במפורש, אינו מהווה שינוי מהותי של חזית הטיעון. (סעיף 28) * **שינויי התקנון:** נדחה. הטענות לגבי ייעוץ משפטי חיצוני או הצורך בשינויים היו חלק מפירוט הגנות שכבר הועלו בכתב ההגנה (פעולה כדין, בנוהל מסודר). הפניה להצעות חוק נראתה כפירוט המסגרת הנורמטיבית. (סעיף 31) * **עדות סברה/שמועה (רשות ני"ע):** נדחתה הבקשה למחיקה. נקבע כי הטענה בדבר הנחיית הרשות אינה בגדר עדות סברה אלא עובדה, והשאלה אם הרשות בדקה את התיקונים מפורטת בכתב ההגנה. (סעיף 31) * **טענת שיהוי:** נדחתה הבקשה למחיקה. נקבע כי השימוש במונח "שיהוי" נועד להדגיש את חלוף הזמן, ולא כטענה מקדמית לסילוק התביעה, ולכן אינו מהווה הרחבת חזית. (סעיף 31) * **הפגישה עם פרופ' כהנא:** נדחה. פרופ' כהנא אישר חלק מהטענות שהעלה התובע, והמחלוקת המרכזית לא הייתה בתוכן הפגישה אלא בתוצאותיה והאם הנתבעים ידעו עליה. (סעיף 34) * **היכרות בין המנכ"לים לנתבעים 9-10 (טל, כרובי):** נדחה. הנתבעים השיבו לטענה חדשה שהועלתה בתצהיר התובע, ולכן אין בכך הרחבת חזית. (סעיף 37) * **שיחות התובע עם מר אריה ובר:** **התקבל.** נמצא כי הנתבעים הבחינו לראשונה בין שיחה על "מבנה ניהול" לבין שיחה על "מבנה תגמול", הבחנה שלא הייתה בכתב ההגנה. נקבע כי זוהי הרחבת חזית אסורה. (סעיף 40) * **חידוש:** פסיקה זו מחזקת את העיקרון כי חוסר הבחנה או אי-הצגת פלוגתות ברורות בכתב ההגנה, ולאחר מכן הצגתן בהבחנה דקה בתצהירים, מהווים שינוי מהותי שיכול להיחשב להרחבת חזית. * **מניעים שהנתבעים מייחסים לתובע:** **התקבל חלקית.** נמצא כי הנתבעים הציגו גרסה שלישית חדשה לגבי מניעי התובע, שאינה סותרת באופן מוחלט את הגרסאות הקודמות אך גם אינה רק "השלמה". נקבע כי מניעי התובע חשובים בהליך קיפוח, ולכן אין להתיר הרחבה זו. (סעיף 43) * **הבחנה:** סעיפים מסוימים (403, 311) לא עסקו ישירות במניעי התובע אלא היו מענה לטענותיו, ולכן לא נמחקו. (סעיף 44) * **שווי שימוש במשרד:** נדחה. ציון שווי השימוש לא היווה ביסוס לטענת הגנה חדשה. (סעיף 45) * **דיוק פרוטוקולי ישיבות:** נדחה. הטענה בדבר אופן עריכת הפרוטוקולים (עיקר הדברים ולא תמלול מילה במילה) הועלתה כמענה לטענות חדשות שהעלה התובע בתצהירו, ולא כהרחבת חזית. (סעיף 48) * **"גלולת רעל" (תנאי הקצאת מניות):** נדחה. הנתבעים טענו את העמדה העקרונית בכתב ההגנה (אינה גלולת רעל, גם אם כן מותר). התצהירים פירטו את הנימוק המשפטי-פרשני לכך, שאינו שינוי מהותי של חזית הטיעון. (סעיף 51) * **עניין אישי וזיקה עודפת (הקצאת מניות למנכ"לים):** נדחה. הפירוט הנוסף בתצהירים היווה הרחבה והבהרה לטענות שכבר הועלו בכתב ההגנה, או התייחסות ישירה לטענות שהועלו בתצהיר התובע. (סעיף 54) * **הסתמכות על תשקיפי מדף:** נדחה. התייחסות לתשקיפים נוספים ביססה את הטענה להיעדר שינוי נסיבות, ולא הרחיבה את החזית. תשקיפים שלא צורפו אינם פוגעים בכך, שכן המיקוד הוא בבחינתם על ידי הרשות. (סעיף 57) 3. **עדויות שמועה וסברה - מגמות עדכניות בדיני הראיות:** * **הבקשה:** התובע ביקש למחוק סעיפים מתצהירי הנתבעים שהם בגדר עדות שמועה או סברה. * **עמדת הנתבעים:** טענות התובע מערבבות מושגים ראייתיים, והשימוש בביטויים כמו "למיטב ידיעתי" אינו הופך עדות לידיעה אישית לידיעה סבראית. * **הכרעת השופטת:** **נדחתה הבקשה למחיקה גורפת.** * **הנימוק המרכזי - המגמה בדיני הראיות:** השופטת מדגישה את המעבר מדיני קבילות נוקשים להערכת משקל ומהימנות, תוך העדפת בחינת הראיה לגופה. (סעיף 62, תוך הפניה לע"א 4432/21 בנק מרכנתיל דיסקונט נ' סלימאן). * **עדות שמועה - מטרה להוכחת עצם האמירה:** נקבע כי גם אם עדות שמועה אינה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה, היא עשויה להיות קבילה להוכחת עצם אמירת הדברים. מחיקה גורפת תמנע מהנתבעים להשתמש בעדויות אלו למטרות אחרות. (סעיף 62) * **השלב הדיוני:** ההחלטה על קבילות ומשקל עדויות ניתנת לרוב לאחר חקירה נגדית, ולא בשלב מוקדם של מחיקת סעיפים. * **פרקטיקה:** העדר מחיקה גורפת של סעיפי עדות שמועה או סברה, תוך השארת טענות התובע לגבי משקלן וקבילותן לשלבים מאוחרים יותר. 4. **סוף דבר - סדר הדברים ושיקולי הוצאות:** * **התקבל חלקית:** ההחלטה התקבלה בעיקר ביחס לטענות הרחבת חזית בנוגע ל: * שווי מניות אקסיטרה (סעיף 20). * שיחות התובע עם מר אריה ובר (סעיף 40). * מניעים שהנתבעים מייחסים לתובע (חלקית) (סעיף 43). * **מחיקת סעיפים ספציפיים:** פורטה רשימה מפורטת של סעיפים שנמחקו מתצהירים שונים. (סעיף 64). * **הוצאות:** התובע יישא בהוצאות הנתבעים בסך 6,000 ₪, מכיוון שהבקשה נדחתה ברובה ורק בחלקה קטן התקבלה. (סעיף 66) **סיכום עיקרי הדברים וחידושים:** * **החמרה עם הרחבת חזית משמעותית:** הפסיקה ממשיכה להקפיד על כלל הרחבת החזית, ונוטה למחוק סעיפים כאשר ישנו שינוי מהותי בגרסת ההגנה (כמו במקרה שווי מניות אקסיטרה), כאשר גרסה חדשה סותרת את ההתנהלות הקודמת (כמו בטענות לגבי שווי מניות אקסיטרה), או כאשר ישנו שינוי מהותי באופן הצגת הפלוגתות (כמו בהבחנה בין מבנה ניהול למבנה תגמול בעניין שיחות ובר). * **גמישות בפרשנות - פירוט לעומת שינוי:** מצד שני, בית המשפט מגלה גמישות כאשר מדובר בפירוט נוסף, הבהרות, או מענה לטענות חדשות שהועלו על ידי הצד היריב, כל עוד הדבר אינו משנה את יסודות המחלוקת. * **דיני ראיות - משקל על פני קבילות:** ההחלטה משקפת את המגמה המודרנית בדיני הראיות, לפיה ישנה נטייה להקל על קבילות עדויות, ולהשאיר את ההכרעה לגבי מהימנותן ומשקלן לשלבי הדיון המאוחרים יותר (חקירה נגדית, סיכומים). הדבר בא לידי ביטוי בדחיית הבקשה למחיקת סעיפים רבים מהטענה כי מדובר בעדויות שמועה או סברה. * **איזון דיוני:** השופטת יעקבי מנסה לאזן בין הצורך לשמור על סדרי דין תקינים, למנוע עיוות דין, ולאפשר לבעלי הדין להציג את עניינם בצורה מלאה, תוך מתן דגש על היעילות הדיונית. בסופו של דבר, ההחלטה מדגימה את הפרקטיקה המשפטית העדכנית בדיני סדר דין וראיות, המשלבת הקפדה על כללים מהותיים כמו הרחבת חזית, עם גמישות ופרשנות תכליתית, תוך התחשבות במגמות פסיקתיות בדיני הראיות.