ע"א 423/98

תקציר

פסק הדין עוסק בתביעה שהגיש תובע נגד המערערים, בטענה כי הפיגור השכלי ושיתוק המוחין של התובעת נגרמו כתוצאה מרשלנותם במהלך לידת התובעת. בית המשפט המחוזי בחיפה פסק לטובת התובעת, מצא את המערערים רשלניים והורה להם לפצות את התובע ב-85% מנזקיהם, בסך כולל של 6,069,499 ₪. כמו כן הורה בית המשפט לעכב 300,000 ₪ עד לבירור גמלת התובע מהמוסד לביטוח לאומי. הן המערערים והן המשיבים ערערו על פסק הדין. המערערים ערערו במספר נקודות, ובהן טענת הרשלנות כלפי המערערת השלישית, אחוז אחריותם וגובה הפיצויים שנפסקו. בערעור שכנגד טענו המשיבים לפיצוי מלא וערערו על קיצור תוחלת החיים של התובע ועל גובה הפיצוי שנפסק בפירוט מסוים של הנזק. פסק הדין מקבל את ערעורו של המערער השלישי ודוחה את התביעה נגדו, שכן הוא לא היה מעורב בטיפול באמו של התובע. עם זאת, פסק הדין מסרב להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי בדבר אחוז האחריות של המערערים והערכת תוחלת החיים של התובע. פסק הדין גם תומך במידה רבה בפסיקת הפיצויים של בית המשפט המחוזי, אך מתערב בחלק מהמקרים שבהם הוא מוצא לנכון, ומקטין את סכום הנזק הכולל ב-2,043,530 שקל. בנוסף, פסק הדין פוסק שכר טרחת עורכי דין, ומגדיל את הסכום שעל המערערים לשלם. לבסוף, נדרשים המשיבים לשאת בהוצאות המערערים בערעור, בסך 20,000 ₪.