רע"א 6497/20

תקציר

במקרה זה, המבקש, שנפגע בתאונת דרכים בשנת 2010, פנה להערכות רפואיות נוספות במסגרת הגשת תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בתחילה, חוות דעת של מומחים בתחום האורתופדיה והפסיכיאטריה שמונו על ידי בית המשפט כבר קבעו 20% נכות אורתופדית לצמיתות ו-10% נכות פסיכיאטרית. החלטת בית משפט השלום משנת 2019 אפשרה את השהיית הליכי התביעות, כאשר חוות הדעת הקיימות מחייבות הליכים עתידיים. כאשר הגיש המבקש בקשה נוספת לבית המשפט המחוזי בחיפה, הוא ביקש הערכות מומחה נוספות בתחום הנוירולוגיה והכאב, והערכה פלסטית פוטנציאלית, אותה דחה בהמשך. בית המשפט המחוזי חייב מומחה לאורתופדיה, פרופ' נורמן, לבחון מחדש אם יש צורך במומחים נוספים. פרופ' נורמן, שלא מצא סיבה נוירולוגית לכאבו של המבקש, המליץ שלא למנות מומחים נוספים לכאב או נוירולוגיה, והציע במקום זאת את הצורך הפוטנציאלי בבדיקה פסיכיאטרית בשל חשד ל-PTSD, ללא ידיעתו של ההערכות הפסיכיאטריות. בקשתו של המבקש למינויים נוספים של מומחים נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, אשר תמך במסקנותיו של פרופ' נורמן. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שחוות הדעת של מומחים אורתופדיים ופסיכיאטריים התייחסו במידה מספקת לתלונות הכאב של המבקש וכי אין אינדיקציה מהותית המצדיקה הוספת מומחים, וכן ציין בדיקה יסודית של המסמכים הרפואיים של המבקש. בערעורו של המבקש הודגש חוסר הסכמה עם הערכת מומחיות נוירולוגית; עם זאת, בית המשפט הדגיש שיקול דעת רחב בהחלטות בית משפט קמא והזדמנויות עתידיות אפשריות למנות מומחים נוספים במידת הצורך. משכך, בקשת רשות הערעור נדחתה ללא הוצאות נוספות, תוך שמירה על עמדת שיקול הדעת של בית המשפט המקורי.