בש"א 3654/96

תקציר

המשיב פסל את רישומי המערערת לשנים 1981-1984 וחישב את שומות המס בשתי שיטות שונות. בית המשפט המחוזי מצא פגם בשיטה הראשונה וקיבל את השנייה לשנים 1982-1984 אך דחה אותה לשנת 1981. שני הצדדים ערערו. המערער טען, כי יועץ המס שלו טעה טעות מזיקה בחישוב דוח ההון שלו לשנת 1985, שיש להתחשב בה. המשיב טען, כי ספריו של המערער אינם תקפים, ולכן נטל ההוכחה נפל עליו, ומאחר שלא הוכיח כי הגדלת ההון לא התרחשה בשנת 1981, על בית המשפט לצדד בשומת המשיב. בית המשפט העליון הסכים עם המשיב וציין כי המערער לא ערער על פסילת ספריו, ובכך הטיל עליו נטל כבד. לעניין השומה משנת 1981, מאחר שהספרים היו פסולים והמערערת לא הוכיחה את השנה שבה אירע הפרש ההון, היא יוחסה לשנת 1981. בית המשפט הסכים גם עם חישובי המשיב לשנים 1982-1984, שכן המערער לא הביא ראיות מספיקות לטענותיו, וזכות הטיעון שלו מוצתה. לפיכך, הערעור נדחה, והערעור שכנגד התקבל, תוך ביטול החלטת בית המשפט המחוזי משנת 1981.