עמ"נ 30791-04-17

תקציר

הערעור הוא על פסק דין שניתן לפי חוק הכניסה לישראל, בנוגע לבקשת מעמד בישראל של אזרח פיליפינים שהיה במערכת יחסים עם אזרח ישראלי. המערערת שהתה בישראל שלא כדין משנת 2009, ובעקבות יחסיה עם המנוח הגישה בקשה להסדרת מעמדה. הבקשה המקורית נדחתה מספר פעמים. על דחיות אלה הוגש ערעור מטעמים הומניטריים, שהופנה לבית הדין לעררים. החלטת בית הדין, שאישרה את הדחיות הקודמות, הובילה לערעור הנוכחי. השאלה המרכזית היא האם שגה בית הדין בפסק דינו. התשובה לשאלה זו היא לא. בעת פטירת בן הזוג הישראלי לא עמדה המערערת בקריטריונים לקבלת מעמד בישראל, וציפייתה לרכישתו הייתה נמוכה. אמנם למערערת קשרים חברתיים חזקים בישראל והיא בעלת נכסים כאן, אך אין בהם משום טעמים הומניטריים לקבלת מעמד. זאת ועוד, למערערת משפחה תומכת בפיליפינים והיא לא נתקלה בקשיים מיוחדים שימנעו את חזרתה לשם. ככלל, בעניינו של המערער לא מוצגות נסיבות הומניטריות חריגות המצדיקות את ביטול החלטת בית הדין, אשר אושרה אפוא.