ת"א 35001-07-18

תקציר

התובע תבע את תאגיד המים נווה מדבר על גביית דמי מים מופרזים, בטענה שהם היו צריכים להיות כפופים לאותם תעריפים כמו שאר אזרחי ישראל, הכוללים תעריף מופחת של "כמות מוכרת". התאגיד טען כי הוא פועל בהנחיית רשות המים וכי התעריפים נקבעים על פי "קול קורא". בית המשפט מצא כי פעולות התאגיד אכן אושרו על ידי רשות המים וכי התעריפים שנגבו היו ראויים, למרות תקלה טכנית ברישוי התאגיד. כמו כן, ניסיונה של התובעת לייצג צרכנים אחרים שלא הצטרפו לתביעה כבעלי דין נדחה, שכן בית המשפט קבע כי התובעת יכולה לתבוע רק תשלומי יתר אישיים. נטל ההוכחה מוטל על התובע, שלא הביא ראיות מספיקות לטענותיו בדבר ייצוג צרכנים אחרים וכימות תשלומי היתר. לפיכך נדחתה התביעה, וכל צד היה אחראי להוצאותיו. עם זאת, בית המשפט הזדהה עם תחושות התובע והפציר ברשות המים לשקול מחדש את התעריפים הנגבים מהתובע ומשפחתו, תוך חתירה לשוויון עם אזרחים אחרים. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים, עם זכות ערעור בתוך 60 יום לבית המשפט המחוזי.