ת"א 3329/09

תקציר

התובעים, שבעה מבני משפחת בכרי, עותרים למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי הם הבעלים של חלקת אדמה בחברון, הכוללת בית שנבנה על הקרקע. אין חולק כי התובעים רשומים כבעלים ברישומי מס הרכוש בחברון. עם זאת, הנתבעים טוענים כי הקרקע נמכרה להם על ידי התובע 1, אשר שימש כמיופה כוח של התובעים האחרים או שהיה הבעלים היחיד. הנתבעים טוענים כי מטופס רישום ממשרד האוצר של הרשות הפלסטינית עולה כי הם בעלי הקרקע. התובעים מכחישים כי מכרו אי פעם את הקרקע וטוענים כי חתימתו של התובע 1 על ייפוי כוח המאשר את המכירה זויפה. על הנתבעים מוטל נטל ההוכחה, אך הם לא הביאו כל ראיה לעסקה, כגון ייפוי הכוח או פרטים כלשהם על המכירה. הם גם לא הציגו עדים רלוונטיים שיכולים לשפוך אור על העסקה לכאורה. יתר על כן, טופס הרישום שהגישו הנתבעים כראיה סותר מסמכים אחרים ואינו נחשב לראיה חלוטה. מאחר שהנתבעים לא הצליחו להוכיח את הרכישה, ובהתחשב בכל הספקות והסתירות סביב התיק, פסק הדין נוטה לטובת התובעים. מוצהר כי לנתבעים אין זכות בקרקע, והם מצווים להסיר את ידיהם מהנכס. הנתבעים יכסו גם את הוצאות המשפט של התובעים, בסך 20,000 ₪.