המ"ש 12100-12-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת הנאשם להאריך את מועד המשפט בגין עבירת תנועה. על פי החוק בישראל, בית המשפט יכול להאריך את המועד רק אם הנתבע מוכיח כי הבקשה לא הוגשה במועד מסיבות שאינן תלויות בו, וכי היא הוגשה מיד לאחר הסרת צו המניעה. הנתבעים טענו כי לא קיבלו את ההודעה על תשלום הקנס במקרה זה, אך השופט קבע כי אין ראיות לכך וכי חזקת המסירה עומדת בעינה. גם אם בית המשפט היה מקבל את טענת הנאשם, הוא לא הגיש את הבקשה מיד לאחר אי קבלת הודעת הקנס לכאורה. יתר על כן, השופט קבע כי הנתבעים לא הוכיחו כי ייגרם עיוות דין אם הבקשה תידחה, שכן טענה כללית של כפירה וחוסר מהימנות של הראיות נגדם אינה מספקת. השופט הדגיש את חשיבותו של עקרון הסופיות בדיונים ואת הצורך של הציבור לכבד מועדים פרוצדורליים. לפיכך, האינטרס הציבורי בהארכת מועד המשפט הנוכחי גובר על נסיבותיו האישיות של הנאשם, והבקשה להארכת מעצר נדחית.