עת"מ 37291-01-17

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לדחות את העתירה שהוגשה נגד העירייה. העותר לא הציג החלטה תקפה של העירייה שניתן לערער עליה בבית המשפט, שכן המכתב שהוצג ככזה היה ממוען לגורם אחר ולא כלל החלטה אופרטיבית. כמו כן, העירייה פעלה מתוקף תפקידה כבעלת נכס ולא כרשות ציבורית, ולכן עתירה מנהלית אינה מתאימה למקרה זה. השיהוי הכבד בהגשת העתירה – שמונה חודשים לאחר המכתב המדובר – תורם אף הוא לדחייתה, שכן היא אינה עומדת במגבלת 45 הימים במקרים כאלה. למרות שהעותר טוען כי ניסה למצות את כל ההליכים טרם הגשתו, מצא בית המשפט כי כל ניסיון כזה היה חד-צדדי ובלתי כנה, וכי העותר עיכב באופן בלתי סביר את ערעורו לבית המשפט. לבסוף, בית המשפט החליט כי גם לגופה, העתירה נעדרת תוכן משום שסירובה של העירייה לחתום על התב"ע ללא התמורה הכספית המתאימה הוא סביר. לפיכך, דרך הפעולה הראויה לעותר תהיה הגשת תביעה אזרחית לבירור הסכסוך בין הצדדים. העתירה נדחית ללא שימוע, והעותר נדרש לכסות את הוצאותיה המשפטיות של העירייה.