תא"מ 67818-09-16

תקציר

פסק הדין פוסק לטובת תביעת לשון הרע שהגיש התובע כנגד הנתבע. על פי החוק, לשון הרע מתרחשת כאשר פרסום אמירה עלול להשפיל או להפוך אדם למטרה לביזוי, או לבזות אותו בשל מעשיו או התנהגויותיו המיוחסים לו. העיקול שלא כדין שהוטל על חשבון הבנק של התובע היווה לשון הרע, שכן הוא הצביע על אי תשלום חובות ופגע בשמו הטוב. הפרסום נעשה כאשר נודע לפקידי הבנק ולעובדי חברות האשראי על העיקול. טענת תום הלב של הנתבע נדחתה. הם לא נקטו צעדים סבירים כדי לוודא את נכונות הפרסום, שנעשה בטעות. ההשמטות מצביעות על היעדר אמצעי זהירות סבירים למניעת הפרסום השגוי. סכום הפיצוי שנפסק לתובע הוא 8,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪. פיצוי זה משקף את הפגיעה בשמו הטוב של התובע, את אי הנוחות שבחסימת האשראי ואת מאמציהם להבהיר את המצב. חוק לשון הרע מגביל את הסכום ל-50,000 ₪ ללא הוכחת נזק, ובית המשפט התחשב במעמדו של התובע, בהיקף הפרסום ובהתנהגות הנפגע. עוד צוין בפסק הדין כי הנתבעת הסכימה להפסיק לשלוח דרישות לתובע בנוגע לחוב המדובר.