ת"א 49017-08-22

תקציר

פסק הדין דוחה על הסף את תביעת התובעים נגד מדינת ישראל ורשות מקרקעי ישראל. התביעה, שביקשה לתקן את רישום המקרקעין ולרשום את התובעים כבעלים של חלקת אדמה במקום המדינה, נעדרה בהירות ופרטים עקרוניים. זכויות המדינה בקרקע נקבעו בהליך פשרה בשנת 1980, וכל תביעה נגדה נדחית במועד בשל התיישנות. יתר על כן, התובעים לא סיפקו כל עילת תביעה רלוונטית כדי לערער על תוצאות הפשרה. בית המשפט גם נעדר סמכות לדון בסעדים החלופיים המוזכרים בתביעה, הכוללים התקפה מנהלית ישירה על החלטת רשות מקרקעי ישראל ותביעות לזכויות דייר, אותן יש להפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים ולועדה מיוחדת כאמור בפקודת הריסות, בהתאמה. גם התביעה בנוגע להליך החלוקה/פרצלציה משנת 2018 נדחית בשל אי הצטרפות התובעים לגורמים מהותיים והבהרת מהות החלוקה. כתב התביעה פגום מיסודו, ותיקונו יחייב שינוי מהותי העולה כדי תביעה חדשה. לבסוף, פסק הדין אינו פוסק הוצאות לאף אחד מהצדדים.