ע"א 3174/96

תקציר

המערערים במקרה זה רכשו דירה חדשה בדצמבר 1991, אשר הושלמה באוגוסט 1992, ומכרו אותה בפברואר 1994, תוך קבלת פטור ממס שבח לפי חוק מס שבח מקרקעין (פטור ממכירת דירות מגורים) (הוראת שעה), התשנ"ב-1992. המערערים היו גם בעלי דירה ישנה שמכרו ביוני 1996 וביקשו פטור שנדחה על ידי מינהל מס שבח מקרקעין וועדת הערר. השאלה שעמדה על הפרק הייתה האם המערערים זכאים לפטור ממכירת דירתם הישנה לאחר שמכרו את דירתם החדשה. בית המשפט קבע כי מטרתו של חוק הפטור היא לעודד מכירת דירות ישנות ולמנוע ניצול לרעה של החוק על ידי ספקולנטים. החוק קובע כי מי שמכר דירת מגורים שנרכשה או נבנתה בתקופה הקובעת, אינו זכאי לפטור ממס על מכירת דירה שנייה. בית המשפט פירש את החוק כך שהגורם הקובע הוא מועד סיום הבנייה ולא מועד תחילתה, כדי להימנע מתגמול ספקולנטים המנצלים את המערכת. יתר על כן, רצף המכירות אינו משפיע על ההחלטה; הגורם החשוב הוא המצב כפי שהוא עומד. המערערים לא היו זכאים לפטור ממכירת דירתם הישנה משום שכבר מכרו את דירתם החדשה, שנבנתה בתוך התקופה הקובעת. בית המשפט הדגיש כי יש לפרש את חוקי המס לטובת המדינה, בהתבסס על משמעותה המילולית ותכליתה של החקיקה, תוך התחשבות בקוהרנטיות הכוללת של מערכת המשפט. במקרה דנן, נמצא כי פרשנותו הרגילה של החוק היא חוקתית ואינה פוגעת בזכויות המערערים, ועל כן נדחה הערעור.