ת"א 10451/01

תקציר

התובע, איש חינוך, הושעה מתפקידו בבית ספר בפיקוח משרד החינוך בשל הפצת עצומה בקרב מורים שמתחה ביקורת על האופן שבו בית הספר מנציח את יצחק רבין וקראה לעבור על החוק. העצומה הופצה חודש לפני יום השנה למות רבין. הנתבעים, עובדי משרד החינוך, הורו מיד על השעיה מבלי לקיים שימוע לתובע. התקשורת דיווחה בהרחבה על העתירה וההשעיה. התובע טען כי ההשעיה פגעה בשמו הטוב וגרמה לו להפסד כספי. הוא תבע את משרד החינוך, את מנכ"ל הארגון ואת מנהל מחוז חיפה בדרישה לפיצוי על נזקי השעייתו שלא כדין. בית המשפט מצא כי הנתבעים פעלו בחוסר סבירות ובחוסר תום לב. הם השעו את התובע ללא סיבה מספקת ותוך פגיעה בזכותו לשימוע. הנתבעים לא הצליחו להוכיח כי מעשיו של התובע היוו השפעה מזיקה על התלמידים, וזו הייתה ההצדקה החוקית היחידה להשעייתו. יתר על כן, העתירה, על אף אופייה הפוליטי, לא הצדיקה תגובה כה חריפה מצד הנתבעים, מה גם שהיא כבר הופצה ודווחה בהרחבה בתקשורת. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעים השמיצו את התובעת בראיונות לתקשורת, אך טענותיה של התובעת בדבר לשון הרע נגד דוברת משרד החינוך נדחו מאחר שהראיונות היו שלא לציטוט וצוטטו באופן סלקטיבי על ידי העיתונאים. חרף התנהגותם הבלתי סבירה של הנתבעים, מצא בית המשפט כי התובע אשם גם בכך שלא ציית לצו ההשעיה והמשיך להתראיין לתקשורת, דבר שהפר את חובתו לפעול בגבולות המערכת. בית המשפט הגיע למסקנה כי שני הצדדים אחראים לתוצאה והורה לנתבעים לשלם לתובע 40,000 ₪ כפיצוי בגין עוגמת נפש והפסדים כספיים, בתוספת הוצאות משפט בסך 7,500 ₪.