ב"ל 1635-01-20

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד חברת הביטוח הנתבעת בעקבות תאונת עבודה שאירעה ביום 14.9.2017, בדרישה לפיצוי בגין הפגיעות שנגרמו לו בתאונה, ובפרט בגין ירידה בשמיעה בשתי אוזניו. הנתבעת הכירה בתאונת העבודה ובפגיעות אך חלקה על הקשר הסיבתי בין התאונה לבין ליקוי השמיעה. בית המשפט מינה מומחה רפואי, ד"ר אנגלנדר, כדי להעריך את הקשר. ד"ר אנגלנדר סבר כי ליקוי השמיעה אכן נגרם כתוצאה מהתאונה, בהתחשב בהיעדר תלונות קודמות ובאופי התאונה. הוא גם קבע את דרגת הנכות על 10% בגין ירידה בשמיעה ו-100% בגין טנטון. הנתבע טען כי חוות דעתו של המומחה משוללת כל יסוד וביקש מינוי מומחה אחר. עם זאת, בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה כמספקת, ומצא כי סביר להסיק כי ליקוי השמיעה נגרם כתוצאה מהתאונה. עוד ציין בית המשפט כי הבהרת המומחה כי תאונות קודמות לא גרמו לתלונות על ליקוי שמיעה וכי השיהוי בהגשת תלונה על ליקוי השמיעה לאחר התאונה היה סביר, תומכת במסקנתו. משכך, פסק בית המשפט לטובת התובעת, הורה לנתבעת לפצות את התובע בגין הוצאותיו, שנקבעו על סך של 3,000 ₪, והעניק לנתבע 30 יום לערער על פסק הדין.