ה"פ 9753-06-11

תקציר

הסוגיה המרכזית בפסק דין זה נסובה סביב חוקיותה של הודעת הביטול השנייה שנשלחה למבקשים בנוגע לרכישת דירה. הדיון מתמקד בשלוש מחלוקות עיקריות: שער הדולר לתמורה בדירה, המועד שיירשם בחוזה המפורט, והתשלום בפיגור, הכולל את יתרת התשלום הראשון וריבית פיגורים. בעוד שהמבקשים הסכימו לפתור את הסוגיה הראשונה, המחלוקת השנייה והשלישית נותרו בלתי פתורות. עם זאת, חשוב לציין כי הודעת הביטול השנייה התבססה אך ורק על אי תשלום לכאורה של סכום הפיגור. בית המשפט מצא כי חובת המבקשים לשלם את יתרת התשלום הראשון טרם הבשילה, שכן החוזה המפורט לא נחתם, ואין חובה לשלם ריבית פיגורים. דרישת המשיבים לתשלומים אלה נמצאה כניסיון לעקוף את העובדה שהחוזה המפורט לא נחתם. זאת ועוד, בית המשפט הדגיש כי המשיבים פעלו בחוסר תום לב בכך שסירבו לחתום על החוזה המפורט, דבר המעיד על רצונם לחזור בהם מההסכם. בנוסף, טענת המשיבים כי הפרות אחרות הצדיקו את הודעת הביטול לא נתמכה בראיות עובדתיות כלשהן. בית המשפט, תוך שהוא מצטט תקדימים רלוונטיים, הדגיש כי יש לנמק הודעת ביטול, והצד המבטל אינו יכול להסתמך על עילות שלא הוזכרו בהודעה. במקרה זה, הודעת הביטול השנייה הוצאה שלא כדין, וההסכם בין הצדדים נותר בתוקף. משכך, הורה בית המשפט על חתימתו המיידית של החוזה המפורט וקבע כי על המשיבים לשלם למבקשים הוצאות בסך 75,000 ₪.