ע"א 4886/99

תקציר

פסק הדין בערעור ובערעור שכנגד הוא כדלקמן: ראשית, באשר לאחריותה האישית של המשיבה 2, מצא בית המשפט כי בהיותה המנהלת הרשומה היחידה של המסעדה, היא נתפסה בצדק כאחראית להפרות זכויות היוצרים שבוצעו על ידי השמעת יצירות מוסיקליות ללא רישיון. הטענה כי היא הייתה מנהלת סמלית בלבד נדחתה על ידי בית משפט קמא, ובצדק. לפיכך, אחריותו האישית של המשיב 2 עומדת בעינה. בסוגיית הפיצוי הסטטוטורי בגין הפרת זכות יוצרים מתהפכת החלטת השופט. בית המשפט פוסק למערערת סכום מקסימלי של 20,000 ₪, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. זאת, משום שהמשיבים לא חלקו על ההפרות, היו להם הזדמנויות מספיקות להגיע לפשרה, ויכלו לקבל את הרישיון הדרוש. המערערת, כנפגעת, זכאית לפיצוי זה ללא צורך בהוכחת נזק ממשי, והעדר המידע הנטען של המשיבים על חישובי התמלוגים אינו מצדיק את המשך ההפרה. החלטה זו מהווה ניצחון למערערת, אשר הצליחה לתבוע פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק, וכן אחריות אישית למשיבה 2. הערעור שכנגד נדחה. סכום הפסק, שכר טרחת עורך הדין וההוצאות יועברו לבא כוח המערער, בסיום העניין.