רע"א 8410/14

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשת רשות ערעור בעניין גילוי ועיון במסמכים בתיק שבו מעורבים בנק ובעלי מניותיו. השופט החליט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור. הבקשה נגעה לשני סטים של מסמכים: המסמכים המבוקשים המפורטים בנספח ד' והדו"ח הסופי. באשר למסמכים המבוקשים, אישר השופט את החלטת בית משפט קמא כי המשיב סיפק תשתית ראייתית מקדמית מספקת כדי להצדיק את גילוים, כנדרש בחוק. השופט לא מצא עילה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא, במיוחד בהתחשב בהתפתחויות השונות הקשורות בתיק. עם זאת, השופט הגיע למסקנה שונה לגבי הדו"ח הסופי. השופטת הסכימה עם הטענות שהציגו הבנק והמפקח על הבנקים, לפיהן אין לחשוף את הדו"ח הסופי ולהעבירו לעיון המשיב. הדו"ח הסופי לא נכלל במסמכים המבוקשים המקוריים וקיומו לא היה ידוע למשיבים בעת הגשת בקשת הגילוי. השופטת נימקה את החלטתה בכך שמאחר והמסמכים המבוקשים כבר הכילו רישומי בנק פנימיים רבים, סביר להניח שהדו"ח הסופי יתבסס על החומר שהמשיב יקבל ממילא. לפיכך קבעה השופטת כי על הבנק למסור למשיב את המסמכים המבוקשים לבדיקה, אך לא את הדו"ח הסופי, שכן אין בכך צורך. יתר על כן, השופטת בחרה שלא להטיל הוצאות על מי מהצדדים בהתחשב בנסיבות הספציפיות של המקרה. פסק דין זה, אם כן, מאפשר חלקית את הערעור, ומורה לבנק לחשוף את המסמכים המבוקשים אך לא את הדו"ח הסופי.