דנ"א 3976/17

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לתביעה שהוגשה נגד פרסומות הביטוח הבדיוניות של המשיב 1 המציגות את שוקה ומזכירתו באור שלילי. בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את התביעה, אך על פסק הדין הוגש ערעור. הערעור התמקד בשאלה האם הפרסומות מהוות פרסום אסור, לשון הרע או תיאור כוזב, והאם הן מקימות עילת תביעה בגין תחרות בלתי הוגנת. השופט י' עמית, בהסכמת השופטים מ' מזוז וא' ברון, נתן את פסק הדין. הם קבעו כי הפרסומות אינן עולות כדי עבירה לפי חוק איסור לשון הרע, שכן הן מוטלות בספק ולא מכוונות לתאגיד. יתר על כן, הפרסומות לא נחשבו לתיאור כוזב או לתחרות בלתי הוגנת. המבקשים ביקשו לקיים דיון נוסף בנימוק שפסק הדין מהווה תקדימים חשובים. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה בקובעו כי פסק הדין רק מחיל פסיקה קיימת ולא קבע פסיקות חדשות שיצדיקו דיון נוסף. בהחלטה הובהר כי הפרסומות אינן מהוות לשון הרע של הציבור, ועוולות התיאור הכוזב והתחרות הבלתי הוגנת אינן חלות במקרה זה. טענות המבקשים, אשר הטילו ספק רב בממצאי בית המשפט, נדחו אף הן, והמבקשים חויבו בהוצאות המשיבים.