ת"א 2151-07-20

תקציר

בית המשפט החליט כי הבקשה לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום, שניתנה בתחילה, תידחה. משמעות הדבר היא כי תביעת התובע כנגד הנתבעים, הסובבת סביב מחלוקת בדבר העברת סכומי כסף גדולים, תידון בבית משפט בישראל. התובעת, אזרחית ישראלית-תורכית מבוגרת, טענה כי שוכנעה על ידי הנתבעים - אזרחים וגופים טורקיים - להעביר את כספיה מטורקיה לחשבונו של הנתבע 1 כהלוואה נושאת ריבית. לטענת התובעת, הנתבעים הפסיקו לשלם את הריבית וטענו כי מדובר בתרומה. הנתבעים טענו כי הכסף נתרם ללא תנאי וכי בית המשפט בישראל אינו הפורום המתאים לתביעה. עם זאת, בית המשפט קבע כי מאחר והתובע מתגורר בישראל, ובהתחשב בציפיות הסבירות של הצדדים, יש להכיר בבית המשפט הישראלי כפורום הראוי. השופטת הדגישה גם את הקשיים המעשיים ואת פוטנציאל העוול הכרוך בציפייה שהתובעת תיסע לטורקיה לצורך ניהול ההליך המשפטי, במיוחד לאור גילה ומצבה הבריאותי. כמו כן, השופטת ציינה כי חלק מהעסקאות והעסקאות הפיננסיות התרחשו בישראל. לפיכך, היתר ההמצאה יעמוד על כנו, והנתבעים יישאו בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורך הדין ביחד ולחוד בסך של 7,500 ₪. הנתבעים נדרשים להגיש את כתבי ההגנה שלהם בתוך 45 יום.