רע"א 281/24

תקציר

פסק הדין בתיק זה נסוב סביב דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה של בית משפט מחוזי בעניינים פרוצדורליים בתיק אזרחי. על פי סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט, ערעור יכול להינתן רק אם דחייתו תגרום נזק מהותי או תוביל להליך מיותר. בית המשפט קבע כי אין מדובר במקרה חריג המחייב ערעור מיידי. הסוגיה שעמדה על הפרק נגעה להחלטת בית המשפט הפרוצדורלי בדבר מינוי מומחה, מהלך הנתון לשיקול דעתו, תוך הקפדה שלא תהיה חריגה מהיקפו המותר. בית משפט קמא בחר תחילה שלא למנות מומחה כדי להימנע מהליכים מיותרים, אך לאחר שמצא פערים משמעותיים בחוות דעת המומחים, החליט למנות מומחה בפברואר 2023. החלטה זו הייתה מנומקת היטב, תוך התחשבות בטענות הצדדים ולא הבטיחה עיכוב בלתי מוצדק בהליכים. בית המשפט הפרוצדורלי אף בחן בקפדנות את שכר טרחת המומחה אל מול ההשלכות הכספיות של הסכסוך, תוך שמירה על פיקוח כמתחייב מתקנה 88(א), המאפשרת לבית המשפט להנחות את תפקידו של המומחה. למרות שבית המשפט מצא צדק בטענת המבקשים כי עבודת המומחה צריכה להתחיל לאחר אישור אגרה, הוא הדגיש את תפקידה הפיקוחי המתמשך. כמו כן, הודיע בית המשפט כי אם ייקבע כי המשיב הגדיל שלא לצורך את עומס העבודה של המומחה, ניתן יהיה לשנות את חלוקת ההוצאות. חיזוק זה של שיקול הדעת הפרוצדורלי של בית המשפט וקבלת החלטות יסודית הביא לדחיית בקשת רשות הערעור, ללא צו להוצאות בשל היעדר בקשת תגובה.