ת"פ 14513-12-13

תקציר

הכרעת הדין דנה בעונשים המוטלים על שני נאשמים בעבירות נשק. נאשם מס' 1 הואשם בנשיאת והחזקת נשק שלא כדין, ואילו נאשם מס' 2 הואשם בסיוע וסיוע לנשיאה והחזקה של נשק שלא כדין. בית המשפט קובע כי העבירות הן חלק מאירוע בודד וקובע אזורי ענישה מתאימים לכל נאשם. עבור הנאשם מס' 1, הערכים החברתיים המוגנים הנפגעים מהעבירות הם ביטחון המדינה, שלום הציבור והסדר הציבורי. מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות כאלה מחייבת עונש מאסר משמעותי כדי להרתיע מפני הסלמה פלילית. בית המשפט מציין את נסיבות העבירה, לרבות העובדה שהנשק נתפס על ידי המשטרה, ואת היעדר הנזק הממשי שנגרם. מתחם הענישה ההולם לנאשם מס' 1 נקבע בין מספר חודשים ל-18 חודשי מאסר, לצד עונשים נלווים אפשריים. אשר לנאשם מס' 2, בית המשפט רואה את חלקם המופחת בעבירות וקובע את מתחם העונש ההולם בהן בין מספר חודשים לתשעה חודשי מאסר. בבואו לקבוע את העונש ההולם לנאשמים, בית המשפט לוקח בחשבון נסיבות שאינן קשורות לעבירות, כגון נתוניהם האישיים של הנאשמים ונסיבות אישיות. עבור הנאשם מס' 1 מדובר בהיעדר הרשעות קודמות, חרטה, רקע אישי קשה וההשפעה הכלכלית של מעצר הבית. בית המשפט מחליט כי עונש מוחשי אך מידתי בטווח הנמוך של מתחם הענישה ההולם הוא ראוי. הדבר מוצדק כתגובה מידתית לעבירות, ושליחת הנאשם למאסר תהיה בלתי מידתית ותפגע באינטרס הציבורי.