ת"א 68061-09-19

תקציר

הנאשמים כורעים בקרקע בבעלות המדינה במתחם 4 מזה מספר שנים. הם הועברו לשם במקור על ידי מפקד צבאי בשנת 1951, אך לא היה להם אישור להתגורר שם. המדינה יזמה מספר מו"מ כושל עם הנתבעים לפינוי הקרקע בדרכי שלום והציעה להם בתמורה מגרשים חלופיים. הנתבעים סירבו להצעות אלה, דרשו מגרשים שונים והפריעו לבנייה של תושבים אחרים על הקרקע. הם גם איימו על תושבים אחרים שרכשו מגרשים במתחם 4. בסופו של דבר פינתה המדינה את הנאשמים מהקרקע, אך לא לפני שנתנה להם התראה מספקת וכמה הזדמנויות להתפנות בעצמם. בית המשפט מצא כי הנתבעים היו מודעים להשלכות של אי פינוי המקום בעצמם, לרבות האפשרות שהמדינה תבצע את הפינוי ותעביר את העלויות לנתבעים. החלטת המדינה להתפנות הייתה מוצדקת גם בשל סירובם של הנתבעים לשתף פעולה, מורכבות המבצע והצורך להפעיל משאבים מידתיים כדי להבטיח את שלום הפינוי. הנאשמים יצטרכו לשלם למדינה 1,043,000 ₪ הוצאות פינוי, וכן 60,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. סכום זה ישולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. בנוסף, ניתן נגד הנתבעים צו מניעה קבוע, האוסר עליהם להיכנס לקרקע או להחזיק בה, להקים בה מבנים כלשהם או להכשיל את פעולות המדינה בקרקע.