רע"פ 1300/14

תקציר

בפסק דין זה דוחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור של המבקש, ומדגיש כי חופשה זו ניתנת רק במקרים הנוגעים לסוגיות ציבוריות עקרוניות או לשיקולי צדק ייחודיים. בית המשפט ציין כי כל טענות המבקש נגעו לממצאים עובדתיים ולהערכות מהימנות שנעשו על ידי בית משפט השלום. היא חזרה על העיקרון לפיו ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בקביעות אלה אלא אם קיימת סיבה מהותית, במיוחד בהינתן שזו הבחינה השלישית של ההליך. בית משפט השלום ערך ניתוח מפורט של חומר הראיות וקבע את אשמתו של המבקש מעבר לספק סביר ללא נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. באשר לעונש קבע בית המשפט כי חומרתו אינה מצדיקה ערעור אלא אם קיימת חריגה משמעותית ממדיניות הענישה שנקבעה. בית המשפט מצא את העונש הולם, בהתחשב ברמת הרשלנות הבינונית-גבוהה של המבקש ובתוצאה הטרגית של האירוע, בהתאם לתיקון 113. נסיבותיו האישיות של המבקש לא נתפסו כעילה לעשיית צדק או לעיוות דין. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, ומשכך נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע. על המבקש להתייצב במרכז הרפואי קישון או כפי שייקבע על ידי שירות בתי הסוהר לצורך טיפול, כאשר הכניסה לכלא מתואמת באמצעות שב"ס. ההחלטה התקבלה סופית ב-25 בפברואר 2014.