המ"ש 7442-03-23

תקציר

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד המשפט בהתבסס על מספר שיקולים. ראשית, טענת המבקש כי לא קיבל הודעה על קנס בגין עבירת תנועה לא התקבלה. בית המשפט קבע כי ההודעה נשלחה כדין והוחזרה מסומנת כ'לא נדרשת', דבר המעיד על מסירה מוצלחת. שנית, טען המבקש כי לא היה בארץ בעת ביצוע העבירה וכי רכבו חנה בביתו. עם זאת, הרכב תועד במצלמה מבצעת את העבירה, והמבקש לא הביא ראיות מספיקות לסתור את חזקת הבעלות החוקית, ואף לא הגיש דו"ח משטרתי בגין גניבה או שימוש בלתי מורשה ברכבו. משכך, חלה "חזקת הבעלות", והמבקש היה אחראי לעבירה שבוצעה ברכבו. שלישית, היה שיהוי לא מוצדק של כמעט שנה בהגשת הבקשה, שהוא תקופה משמעותית. בית המשפט הדגיש את עקרון סופיות הדיון וקבע כי האינטרס הציבורי בעמידה במועדים גובר על נסיבותיו האישיות של המבקש. לבסוף, בית המשפט לא מצא כל סיכון לעיוות דין, מה גם שהמבקש לא העלה כל טיעון הגנה רלוונטי לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה. ככלל, הנסיבות לא הצדיקו את קבלת הבקשה להארכה, מה שהוביל לדחיית הבקשה.