ת"א 35157-04-14

תקציר

פסק דין זה מתייחס לתביעה שהגיש חבר אגודה שיתופית אגד בישראל בע"מ, אשר ביקש לקבל את השווי הכלכלי הריאלי של חלקו עם פרישתו, המסתכם בכ-3 מיליון שקל. התובע היה חבר באגודה מאז שנות השבעים ורכש מניה בתחילת חברותו. האגודה, מנגד, טענה כי שווי הפדיון של המניה נקבע על ידי הנהלתה על סמך המידע העומד לרשותה והוראות הדין, והציעה לתובע 410,000 ₪. התיק עבר הליכים וערעורים רבים, במהלכם הסכימו הצדדים להתמקד בבחינת סבירות החלטת הנתבע בדבר שווי הפדיון של המניה. בית המשפט בחן היבטים שונים, לרבות תהליך קבלת ההחלטות, השיקולים הכרוכים בכך ומצבה הכלכלי של החברה. בית המשפט שקל את טענות התובעת כי ההחלטה הייתה בלתי סבירה בשל היעדר מידע וקיומם של שיקולים זרים, אך בסופו של דבר מצא כי להנהלת האגודה הייתה גישה לנתונים רלוונטיים והיא קיבלה את ההחלטה בתום לב. בית המשפט בחן גם את הדוחות הכספיים, חוות דעת מומחים וראיות נוספות שהוגשו על ידי הצדדים. הוא הצביע על ליקויים מסוימים בחוות הדעת ובראיות, אך התייחס גם לתלות החברה בסובסידיות ממשלתיות, למספר החברים ההולך ופוחת ולעמימות לגבי המבנה התאגידי העתידי שלה. בסופו של דבר, הגיע בית המשפט למסקנה כי החלטת הנתבע הייתה סבירה ודחה את תביעת התובע, והורה לו לשאת בהוצאות הנתבעת בסך 35,000 ₪, צמודות למדד המחירים לצרכן ובתוספת ריבית.