ת"ט 13014-05-22

תקציר

עניינו של פסק הדין הנדון בבקשה להעברת דיון מבית משפט אחד למשנהו על יסוד סעיף סמכות שיפוט בשטר חוב ובהסכם הלוואה שנחתם בין המבקש לבין המשיבים. המבקש טען כי על פי הסעיף, רק בית המשפט בבאר שבע יהיה מוסמך לדון בטענות הקשורות לשטר ולהסכם. בית המשפט הסכים עם המבקש, ופירש את הסעיף כהסכם סמכות שיפוט בלעדית המעיד על הסכמת הצדדים. השופט קבע כי הסמכות המקומית לדון בהתנגדות נתונה לבית משפט השלום בבאר שבע והורה על העברת התיק לנשיא בית משפט השלום במחוז דרום. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות שנפסקו למי מהצדדים. פסק דין זה משמעותי שכן הוא מפרש את תקנות הביצוע המתוקנות ואת השלכותיהן על הרשות המקומית בהקשר של סעיפי סמכות שיפוט בלעדית. השופטת התייחסה בהרחבה לפסקי דין קודמים, והדגישה כי תכלית התיקון היא אחידות ונוחות החייבים מבלי לשנות החלטות קודמות בעניין הרשות המקומית. לדברי השופט, כוונת המחוקק לא הייתה לשלול מהתובעים את זכותם לבחור את בית המשפט לפי תקנות סדר הדין האזרחי. פסק הדין גם מחזק את מעמדם של הסכמי שיפוט, גם אם לא בלעדיים, כגוברים על חלופות אחרות. ככלל, פסק דין מקיף זה מבהיר את הרשות המקומית בהתנגדויות לשטר הוצאה לפועל ואת המשקל שניתן לסעיפי שיפוט ייחודיים.