ע"פ 14750-05-14

תקציר

המערער הורשע בגרימת מוות ברשלנות ונגזרו עליו 10 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נוספים, לאחר שלא נכנע להולך רגל קשיש במעבר חצייה, שמת לאחר מכן מפצעיו בתאונה. המערער ערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין. הטענה העיקרית הייתה שרשלנותה לא הוכחה מעבר לספק סביר, והתאונה הייתה בלתי נמנעת. בית המשפט דחה את הערעור על פסק הדין, וקבע כי רשלנותה של המערערת התבססה על מספר עובדות: שדה ראייה פתוח לכיוון מעבר החצייה, אי הבחנתה של המערערת בהולכת הרגל בשום שלב, חוסר תשומת לבה לכביש שלפניה והמשך נסיעתה לאחר הפגיעה. בית המשפט הדגיש את חובת הזהירות המוגברת במעברי חצייה וקבע כי גרסתו של המערער לאירועים אינה סבירה. באשר לעונש, קיבל בית המשפט את הערעור והפחית את עונש המאסר ל-8 חודשים, בהתחשב בנסיבותיו האישיות הקשות של המערער ובמידת הרשלנות הנמוכה יחסית. שאר העונשים נשמרו. דעתה של השופטת יפה-כץ הייתה כי יש לדחות את הערעור על הכרעת הדין ולהפחית מעט את העונש ל-8 חודשי מאסר, בעוד שאר השופטים הסכימו עם מסקנה זו.