ת"פ 16855-03-23

תקציר

בפסק דין זה, בית המשפט השלום בקריות (השופטת סימי פלג קימלוב) דן בעניינו של בר אמסלם, אשר הורשע על פי הודאתו בארבעה אישומים הכוללים הפרת צו הגנה והטרדה. פסק הדין עוסק בקביעת מתחם הענישה ההולם, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם, מצבו הנפשי, עברו הפלילי, ועמדת משפחתו. **הצדדים וההליך:** * **המאשימה:** מדינת ישראל * **הנאשם:** בר אמסלם (עציר) * **כתב האישום:** ייחס לנאשם ארבעה אישומים: 1. הפרת צו הגנה (כניסה לבית) והטרדה טלפונית (כ-85 שיחות) בתאריך 28.2.23. 2. הפרת צו הגנה (כניסה לבית) בתאריך 26.2.23. 3. הפרת צו הגנה (כניסה לבית) בתאריך 25.2.23. 4. הפרת צו הגנה (כניסה לבית) בתאריך 24.2.23. * **הכרעת דין:** הנאשם הורשע על פי הודאתו בכל האישומים, בעבירות של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם (סעיף 287(ב) לחוק העונשין) והטרדה באמצעות מתקן בזק (סעיף 30 לחוק התקשורת). * **ראיות לעונש:** הוגשו גיליון הרשעות קודמות של הנאשם, גזר דין קודם בעבירות כלפי הוריו, וכן עדויות ובקשות מטעם ההגנה והתביעה. **ניתוח משפטי וחידושים:** 1. **קביעת מתחם ענישה הולם (סעיף 40ג לחוק העונשין):** בית המשפט הדגיש את העיקרון המנחה של עקרון ההלימה בענישה, כפי שנקבע בתיקון 113 לחוק העונשין. לצורך קביעת מתחם העונש, נלקחו בחשבון הערכים החברתיים שנפגעו (זכותם של ההורים לשלווה וביטחון), מידת הפגיעה, מדיניות הענישה הנהוגה, ונסיבות ביצוע העבירות. 2. **אירוע אחד או מספר אירועים נפרדים:** בית המשפט נדרש לשאלה האם ארבעת האישומים מהווים אירוע אחד או מספר אירועים נפרדים. בהתבסס על פסיקת בית המשפט העליון בעניין **ג'אבר**, נקבע כי בשל "הקשר הענייני ההדוק" והיותם "מסכת עבריינית אחת בעלת מכנה משותף ועבירות דומות", יש לראותם כאירוע אחד ולגזור עונש כולל. עם זאת, הודגש כי יש לתת "התייחסות ראויה" לכל מעשה ועבירה במסגרת גזירת העונש, כמפורט בעניין **פאיז אבו רקייק**. 3. **השפעת מצב נפשי על מתחם הענישה:** אחד ההיבטים המרכזיים בפסק הדין הוא ההתייחסות למצבו הנפשי של הנאשם. בית המשפט קיבל את חוות הדעת הפסיכיאטריות שהעידו על מצבים פסיכוטיים על רקע שימוש בסמים וכן על רקע אורגני. בהתאם להוראות סעיפים 40ט(א)(6) ו-40ט(א)(9) לחוק העונשין, ובהתבסס על פסיקות כמו **פלוני נ' מדינת ישראל** (ע"פ 4312/11), **פלוני נ' מדינת ישראל** (ע"פ 1865/14) ורע"פ 6640/14, נקבע כי די בהפרעה נפשית משמעותית, אשר פוגעת ביכולת הנאשם להבין את מעשיו או להימנע מהם, כדי להוות שיקול להרחבת מתחם העונש או להקלתו. במקרה זה, המצב הנפשי של הנאשם, אשר אף הוביל להפסקת הליכים פליליים בעבר בשל אי-כשירותו לעמוד לדין, נתפס כגורם שיש לו השפעה על מתחם העונש ההולם. 4. **מדיניות ענישה בעבירת הפרת צו הגנה:** בית המשפט ציין כי מדיניות הענישה בעבירה זו, כאשר מדובר בעבירה אחת, נעה בין עונש על תנאי לבין מספר חודשי מאסר בפועל. עם זאת, לאור ריבוי האירועים במקרה זה, הובהר כי יש לתת ביטוי לכך בקביעת מתחם העונש. 5. **התחשבות בנסיבות אישיות ומשפחתיות:** בית המשפט נתן משקל משמעותי לעמדתם הסלחנית של הוריו של הנאשם, אשר הכירו במצבו הנפשי והביעו רצון שיקבל טיפול. עמדה זו, לצד הודאת הנאשם ולקיחת האחריות, נלקחה בחשבון כגורמים מקלים בגזירת העונש. 6. **קביעת העונש הסופי:** * **מתחם העונש ההולם:** נקבע כי נע בין מספר חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל. * **העונש שנגזר:** 5 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו), ו-3 חודשי מאסר על תנאי. * **החלטה שלא להשית עונש כספי:** לאור נסיבות המקרה, הוחלט שלא להשית קנס או פיצוי כספי. **חידושים עיקריים:** * **התייחסות רב-מימדית למצב הנפשי:** בית המשפט הדגים כיצד מצב נפשי מורכב, גם אם אינו מגיע לכדי אי-כשירות פלילית מלאה, יכול להשפיע על קביעת מתחם הענישה, תוך הסתמכות על עקרונות חוק העונשין והפסיקה. * **התמודדות עם "מסכת עבריינית" אחת:** ההחלטה לראות את ארבעת האישומים כאירוע אחד, אך תוך מתן דגש על התייחסות ראויה לכל פרט, מציגה גישה מורכבת לאופן גזירת העונש במקרים של עבירות חוזרות ונשנות בפרק זמן קצר. * **שילוב עמדת המשפחה:** בית המשפט הראה כיצד ניתן לשלב, במסגרת גזירת דין, את עמדתם של בני המשפחה, במיוחד כאשר הם מכירים במצב הייחודי של הנאשם ומבקשים את טובתו. בסופו של דבר, פסק הדין משקף את האיזון הנדרש בין הצורך להגן על ערכים חברתיים, להטיל עונש הולם, ולרתיעה, לבין ההתחשבות בנסיבותיו הייחודיות של הנאשם, כולל מצבו הנפשי והתמיכה המשפחתית.