מ. מקרקעין 41/18

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובע כי הנתבע עשה שימוש בלתי סביר ברכוש המשותף הסמוך לדירתם וללא הסכמת בעלי דירות אחרים בבניין, דבר המנוגד לחוק המקרקעין. על הנתבעת להשיב את מצב הרכוש המשותף, לרבות חדר האשפה והשטחים המלאים בסחורתו, למצבם הקודם, ולפנות כל ציוד או סחורה שהושארו שם דרך קבע. צו זה יבוצע תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. כמו כן, נאסר על הנתבע לעשות כל שימוש קבוע ברכוש המשותף ללא הסכמה מפורשת. בנוסף, החללים המשותפים כמו המקלט והמעלית ישמשו את כל בעלי הדירות, ועל התובע להשיב את מצבו הקודם של המקלט על מנת שיוכל לשרת את ייעודו המקורי. עם זאת, הטענה בדבר השימוש שעשתה התובעת בשטח המשותף למנועי מזגנים נדחתה, שכן המפקח מצא כי מדובר בשימוש סביר בנסיבות העניין. בהמשך לשימוש שעשו הנתבעים בחניות הפרטיות שלהם, קבע המפקח כי לא ניתן להשתמש בהן למטרות שאינן חניה, כגון התקנת מקררים, מבלי להפר את התקנות המוסכמות. עם זאת, מאחר שהנתבעת הסכימה להפסיק שימוש זה, והוא לא גרם כל נזק או שינה את שווי מקומות החניה של התובעת, לא ראה המפקח סיבה להורות על פינוי המקררים. באשר להוצאות ההליך, חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 6,500 ₪, כיסוי שכ"ט עו"ד והוצאות משפט, שכן מרבית רכיבי התביעה התקבלו, והתביעה שכנגד נדחתה. פסק דין זה ניתן מכוח סמכות שניתנה על ידי שופט בית משפט שלום, לפי סעיף 74 לחוק המקרקעין.