ה"פ 797/07

תקציר

התיק סובב סביב חלקת אדמה בבעלות שני אחים והוריהם. ההורים משכנו את הקרקע כדי להבטיח מימון לפרויקט מגורים. בהמשך פותח על הקרקע גם פרויקט מסחרי. הבנים טענו כי המשכנתא הייתה עבור פרויקט המגורים בלבד והייתה צריכה להתבטל עם השלמתה. בתוך כך, טען הבנק כי המשכנתא נועדה להבטיח את כל האשראי העתידי, לרבות הפרויקט המסחרי. לאחר פטירת ההורים נותרו הבנים עם החוב וערערו על זכותו של הבנק לעקל את הנכס המסחרי לכיסויו. הבנים גם משכנו את הקוטג'ים שלהם כעירבון. השופט פסק לטובת הבנק וקבע כי שטר המשכנתא מצביע בבירור על כך שהוא מיועד לכל החובות העתידיים, ולא מוגבל לפרויקט המגורים. בנוסף, התנהגותם של הבנים הצביעה על כך שהם היו מודעים לכך שהמשכנתא נשארת בתוקף. השופט דחה גם את הטענות בדבר נזק ראייתי ומסמכים שלא נחשפו, ולא מצא כל הצדקה לטענות. כמו כן, עדויות האחים תמכו בעמדת הבנק כי הקוטג'ים היוו בטוחה נוספת ואינם מחליפים את המשכנתא הקיימת על הקרקע. השופט הגיע למסקנה כי החלטת הבנק לממש תחילה את הנכס המסחרי הייתה סבירה, והבנים, ובעיקר המבקש שניהל את הפרויקטים, היו מודעים לסיכונים הכרוכים בכך. הבנק קיבל מהמבקש 20,000 ₪ + מע"מ שכר טרחת עורך דין, שישולם הן לעורכי הדין של הבנק והן לעורכי הדין של אחיו. החלטה זו התקבלה שלא בנוכחות הצדדים ונחתמה על ידי השופטת רונן.