ע"ש 1183/05

תקציר

המערערת, רב אור סוכנות לביטוח בע"מ, ערערה על החלטת המשיב, מנהל אגף מס ערך מוסף, להפעיל את סעיף 106 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1976, לצורך גביית חוב חובה מהמערערת, בגובה שומה שהוצאה לחברה אחרת, ביט אור סוכנות לביטוח בע"מ. המשיב טען כי בוצעה העברת פעילות מביט אור לרב אור ללא תמורה, ולכן החוב בא בעקבות הפעילות. המערערת טענה כי ההחלטה פגומה משום שלא קיבלה מעין "זכות שימוע" בטרם ניתנה ההחלטה והמשיב החליט מבלי שהתמונה המלאה, בין יתר הטענות המקדמיות. בנוסף, נטען כי החוב אינו סופי, לביט אור היו אמצעים להסדרת החוב, ולא בוצעה העברת פעילות מביט אור לרב אור. המשיב, לעומת זאת, טען כי זכות השימוע לא נפגעה, החוב הוא סופי, לביט אור אין אמצעים להסדיר את החוב, והייתה העברת פעילות. בית המשפט מצא כי צדק המשיב בקובעו כי בוצעה העברת פעילות מביט אור לרב אור. הראיות הראו כי קיים קשר הדוק בין תחילת הביקורת של ב.אור לבין רישומה של רב אור כעוסק מורשה, לבין העובדה שדיווחי הפעילות של רב אור גדלו משמעותית במקביל לירידה בדיווחי ביט אור. עוד קבע בית המשפט כי המשיב הוכיח כי החוב הינו סופי, כי לביט אור לא נותרו אמצעים להסדיר את החוב בישראל, וכי לשתי החברות אותם בעלי שליטה, אם כי בעקיפין. כן התקבלה חוות דעת המומחה מטעם המשיב, אשר העריכה את הפעילות המועברת בשווי העולה באופן משמעותי על חובותיה של ביט אור למשיב. לפיכך, הערעור נדחה, והרב אור חויב לשאת בהוצאות המשיב.