ב"ל 10241-08-19

תקציר

להלן תמצית פסק הדין: התובעת, רופאת שיניים במקצועה, תבעה את הנתבעת בבקשה להכיר בפציעותיה בצוואר ובידה כפגיעות עבודה. הנתבע הכחיש את הטענה. בית המשפט מינה שני עדים מומחים למתן חוות דעת על הקשר הסיבתי בין עבודתה של התובעת לבין נזקיה הנטענים. המומחה הראשון, ד"ר דוד אנג'ל, מצא כי הפגמים בידיה ובצווארה של התובעת היו שינויים ניווניים וכי קיימת הסתברות של למעלה מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתה לבין ליקויים אלה. עם זאת, הוא גם הגיע למסקנה כי תרומת עבודתה לליקויי היד שלה לא הייתה משמעותית, והעריך אותה בפחות מ-20%. הוא הוסיף כי תנועות הצוואר שלה בעבודה לא צפויות לגרום לנזק ניכר. המומחה השני, ד"ר עידו ציון, מצא כי התובעת סובלת מכאבי צוואר, דלקות במפרקי היד והאצבע ופגיעה קלה בעצב המדיאני השמאלי. הוא קבע כי קיים קשר סיבתי בין עבודתה לבין הפגיעה בבסיס אגודל ימין, וכי לעבודתה הייתה השפעה משמעותית על החמרת כאבי הצוואר. לגבי הידיים, הוא ייחס את הליקויים באצבעות למחלת מפרקים ולא לעבודתה. בית המשפט קיבל את חוות דעתה של ד"ר ציון והגיע למסקנה כי קיים קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת לבין פגיעתה באגודל ימין. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעתה לכאבי צוואר, שכן מצא כי חוות הדעת של המומחה הייתה תיאורטית ולא הוכיחה קשר סיבתי קונקרטי. לפיכך, קבע בית הדין כי רק הפגיעה במפרק בסיס האגודל הימני של התובעת היא פגיעה בעבודה, ופסק לה הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 1,500 ₪. הנתבע חויב לשלם סכום זה תוך 45 יום. פסק הדין ניתן על ידי שופט יחיד ולשני הצדדים הייתה זכות ערעור כדין. פסק דין זה ניתן ביום 26.7.2022.