ע"ע 1208/04

תקציר

הערעור הוא על פסק דין של בית הדין האזורי נצרת שדחה את תביעתו של עובד לאכוף את החלטת המוסד לבחינת העתירות של מפלגת העבודה בעניין תשלום הפרשי שכר לאחר שפוטר משרתו. העובד טען כי למכון סמכות לדון בתביעתו על פי חוקת מפלגת העבודה. עם זאת, בית הדין האזורי קבע כי החוקה חלה רק על היחסים בין המפלגה לחבריה ולא על יחסי העבודה, וכי המכון נעדר סמכות לדון בעתירת העובד. הערעור מבקש לחייב את המפלגה לדבוק בהחלטת המכון. עם זאת, בית הדין לערעורים מסכים עם פרשנותו של בית הדין האזורי לחוקה, וקובע כי היא מסדירה את היחסים בין המפלגה לחבריה, ולא יחסי עובד-מעביד. סמכותו של המוסד לבחינת עתירות מוגבלת לעניינים ציבוריים ואינה משתרעת על תביעות עבודה פרטניות. החלטות קודמות של המכון בנושאים דומים אינן מרמזות על סמכות שיפוט "יש מאין", והמפלגה התנגדה באופן עקבי לסמכות המכון. כמו כן, חוקת העבודה, אליה התייחס העובד, חלה על מוסדות שונים ורואה בסכסוכים נידון בערכאות השיפוטיות של ההסתדרות. מאחר שהמוסד חרג מסמכותו, החלטתו בעתירת העובד אינה תקפה. אשר על כן, הערעור נדחה, ופסק דינו של בית הדין האזורי עומד בעינו.