ע"פ 5177/03

תקציר

בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הוטל תחילה על המערערת קנס של 75,000 ₪ בגין ביזיון בית המשפט וחויב בהוצאות בסך 25,000 ₪ לאחר שהפר צו מניעה האוסר על שיווק זן פרחים מסוים. בית המשפט המחוזי קבע כי מדובר בהפרה משמעותית של רווח מסחרי והטיל את הקנס כדי להרתיע מפני הפרות עתידיות, תוך שהוא מזהיר מפני עונשים חמורים יותר או מאסר בגין אי ציות נוסף. המערער טען כי הקנס היה צריך להיות "על תנאי" ולא "בפועל". ערכאת הערעור הסכימה עם המערערת, תוך שהיא מפנה לפסיקה קודמת ממנה עולה כי מטרתם של קנסות מסוג זה לפי פקודת ביזיון בית המשפט היא להבטיח ציות עתידי, ולא להעניש על מעשי עבר. בעקבות זאת, בית המשפט התאים את הסנקציה לקנס מותנה של 10,000 שקל בגין כל יום של הפרות עתידיות. השופטת נאור ואחרים הדגישו כי בעוד שקנסות אמורים בדרך כלל להרתיע מפני עבירות עתידיות, ישנן נסיבות שבהן קנס מיידי עשוי להיות מתאים כדי לחזק את הציות לצווי בית המשפט. למרות חילוקי דעות בשאלה האם קנסות צריכים להיות מותנים או ממשיים, הסכימו השופטים כי די בסנקציה המתוקנת כדי להרתיע את המערער מהפרות עתידיות.