ת"א 22107-06-16

תקציר

מדובר בתביעת נזקי גוף בעקבות תאונת נפילה שאירעה ב-6 במרץ 2015 בבית החולים הממשלתי הלל יפה. התובעת, שביקרה את אביה המאושפז, מעדה על תפר במדרכה מחוץ לבית החולים ושברה את עצם הרדיוס הימנית. היא תבעה את מדינת ישראל, הבעלים והמנהל של בית החולים, על רשלנות. התיק נבחן לאור הפערים בגרסאות הצדדים. בית המשפט קיבל את גרסת התובעת לנסיבות התאונה, לפיה נפלה עקב מטרד רשלני - הפרש גובה של מספר סנטימטרים שנוצר בין ריצוף האספלט הישן לבין המדרכה החדשה שהונחה באבנים משתלבות. חובת הזהירות של בית החולים כבעל הקרקע הופרה, והפרה זו גרמה לתאונה ולנזקים. עם זאת, בית המשפט מצא כי גם התובעת התרשלה בתאונה, וייחס לה 25% אשמה. אשר לנזקים, בית המשפט קיבל את התביעה לנזק לא ממוני אך דחה את התביעה להפסד השתכרות בעבר ובעתיד, שכן מצא כי התובע בחר לפרוש משוק העבודה לפני התאונה וממילא לא היה עובד. בית המשפט פסק 350,000 ₪ בגין נזק לא ממוני, שהופחת ב-25% בשל אשמתו התורמת של התובע. כמו כן פסקו סכומים עבור הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה והוצאות סיוע בעבר ובעתיד, בסך 870,287 שקל. לאחר ניכוי 25% בגין אשמתו התורמת, הסכום הכולל שנפסק לתובע עמד על 652,715 ₪. הנתבע חויב לשלם סכום זה, וכן את הוצאות המשפט של התובע ושכר טרחת מומחה מסוים, בתוך 30 יום.