רע"פ 6831/09

תקציר

הכרעת הדין מדגישה את המורכבות שבקביעת אשמה בעבירות שיש בהן יסוד שלילי, בפרט לפי סעיף 12א הנוגעות לתושבי חוץ בישראל ללא היתר. חלק מכריע בדיון המשפטי נסוב סביב נטל ההוכחה, הרובץ בדרך כלל על התביעה, אשר צריכה להוכיח מעבר לספק סביר את כל יסודות העבירה. זה כולל אלמנטים שליליים - נסיבות המוגדרות על ידי מה לא צריך להיות נוכח לביצוע עבירה. הכרעת הדין מכירה בכך שהוכחת עבירה שלילית היא מאתגרת, אך מדגישה כי על התביעה עדיין להציג ראיות שיוצרות לכאורה אשמה, מה שעלול להעביר חלק מהחובות על הנאשם. פסק הדין מותח ביקורת על המשיב (התביעה) על מאמצים בלתי מספקים באיסוף ראיות מקיפות יותר, כגון מידע ממרשם האוכלוסין, אשר יאשש באופן מקיף את מעמדו הבלתי חוקי של תושב הזר. למרות זאת, בסופו של דבר מצא בית המשפט די ראיות שהציגה התביעה כדי לעמוד בנטל השכנוע המוטל עליה, ובפרט ציין סתירות בדברי המבקש כראיה מאמתת. ההחלטה גורסת כי אף שניתן היה לעשות יותר על ידי המשיב, די היה בראיות הקיימות כדי לבסס את הרשעתו של המבקש. בית המשפט מציע לרצות את העונש באמצעות עבודות שירות בשל הליכים משפטיים ממושכים. הן המשנה לנשיאה א' ריבלין והן השופט י' דנציגר מסכימים עם פסק דינו של השופט ש' ג'ובראן, המוביל לדחיית הערעור.