עד"י 5031/08

תקציר

המשיב הואשם ב-23 סעיפים של עבירות הקשורות לגניבת רכב. הראיה העיקרית נגדו הייתה עדותו במשטרה של עד התביעה, סאמר, שטען כי המשיב העסיק אותו ואת עד תביעה נוסף, נור, לגניבת מכוניות. עם זאת, עדותו של סאמר לא הייתה עקבית וסתרה פרטים מהותיים בהודעתו של נור. בית משפט קמא העדיף את עדותו של סאמר במשטרה, אך הגיע למסקנה כי אין די בראיות נגד המשיב כדי להרשיעו מעבר לספק סביר, ולזכות אותו מחמת הספק. התביעה ערערה וטענה כי שגה בית משפט קמא בהערכתו את חומר הראיות. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את חומר הראיות, הכירה בחסרונותיה של העדות המפלילה היחידה, שהייתה הודעה זרה של שותף, ובסתירתה לגרסתו של השותף האחר. בית המשפט הסכים עם מסקנתו של בית משפט קמא כי הראיות אינן בעלות משקל עצמי גבוה ודורשות חיזוק ראייתי משמעותי בשל הדרישות הכפולות לחיזוק במקרה זה. בית המשפט מצא כי התביעה לא סיפקה חיזוק כזה וכי החלטת בית משפט קמא לזכות את המשיב מחמת הספק הייתה מוצדקת. משכך, הערעור נדחה, וזיכויו של המשיב התקבל. פסק הדין אישר את שחרורו של המשיב ממעצר.