רע"א 1016/08

תקציר

נראה כי פסק הדין המדובר קשור לתביעה אזרחית בישראל, שעניינה ערעור על אי ציות צד שלישי לצו עיקול. המשיב קיבל צו עיקול הנוגע לשכרו של אחד מעובדיהם, אותו לא פעלו. שאלת המפתח בדיון הייתה האם אי עמידתו של המשיב הייתה מוצדקת, ושני הצדדים חלקו אחריות מסוימת לתוצאה. בית המשפט הכיר בחובותיהם של צדדים שלישיים בהליכי הוצאה לפועל ובסיכונים שהם נוטלים על עצמם, לרבות החובה לנהוג בתום לב. הם ציינו כי אמנם על המשיב מוטלת חובה לקיים את צו העיקול, אך יש לבחון גם את התנהלותו של המבקש. הצו היה ברור בכוונתו, והמשיב לא היה צריך להתעלם ממנו. עם זאת, על המבקש מוטלת גם האחריות לפעול באופן סביר ומהיר, מה גם שהצו לא מומש. בית המשפט הדגיש כי אין לצפות מצד שלישי לתת פרשנות משלו לצו, אלא יכול היה לבקש הבהרות או הנחיות מלשכת ההוצאה לפועל או מבית המשפט. בסופו של דבר החליטו השופטים כי חוסר תום הלב של המשיב אחראי לאי תפיסת הכספים המפורטים בצו העיקול. עם זאת, הם ייחסו למבקש אחריות מסוימת בשל שתיקתם וחוסר הבהרה בנוגע לצו. בית הדין הציע לקבל את הערעור באופן חלקי, ולחייב את המשיב לשאת בסכומי העיקול הקשורים לשתי משכורותיו הראשונות של העובד, ולא להורות על הוצאות נוספות. הכרעת הדין הוכרעה על ידי השופט א' רובינשטיין, בהסכמת השופטים ש' ג'ובראן וא' פוגלמן.