ת"א 38246-11-13

תקציר

פסק דין זה עוסק בבקשה לפסילת השופט בתביעה אזרחית הנוגעת לזכויות במקרקעין. הבקשה הוגשה על ידי הנתבעות, שלוש חברות זרות שהתאגדו בגיברלטר, בעיקר בשל התבטאויות של בית המשפט במהלך דיון. הסוגיה העיקרית סובבת סביב טענת התובע לזכויות בחלקת מקרקעין ואמונת הנתבעים כי בית המשפט נעדר משוא פנים. ההטיה הנטענת של השופט נובעת מחילופי הדברים בין בית המשפט לבין מר מאיר כהן, הבעלים והמנהל של החברות הנתבעות. כהן הביע חוסר אמון בבית המשפט, וציין שלוש סיבות לא מבוססות. ראשית, הוא טען לקשר בין בא כוח התובעת לבין עורך דין המוכר לשופטת, שהשופט הבהיר כי מדובר בקשר חברתי מינימלי. שנית, כהן התייחס למערכת יחסים של קרוב משפחה עם עורך דין שהופיע בפני השופט, יחסים שהשופט ראה בהם בלתי רלוונטיים. שלישית, כהן האשים את בית המשפט בכך שאפשר לתובע לשנות את גרסתו לאירועים, דבר שהשופט מצא כחסר בסיס, וייחס זאת לאופיו המורכב של התיק. השופטת הדגישה כי תפקידו של בית המשפט הוא לדון בתביעה באופן אובייקטיבי, על בסיס הראיות והוראות החוק, מבלי לטפח רגשות אישיים כלפי הצדדים. תגובות השופט לטענותיו של כהן היו בעיקר הבעת אכזבה וצער על טענותיו חסרות הבסיס של כהן, עליהן התנצל כהן מאוחר יותר. השופט הגיע למסקנה כי חילופי דברים אלה לא פגעו ביכולתו של בית המשפט לנהל את התיק ללא משוא פנים ולכן דחה את בקשת הפסילה של הנאשמים.