עע"מ 388/12

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לעתירה של יחיד שמבנהו בשטח חקלאי נהרס בשריפה, המבקש לחדש היתר לבנייה מחדש. הרשות המקומית סירבה להמליץ על חידוש ההיתר, בנימוק של שימוש בלתי מורשה בעבר במבנה וחשש משימוש בלתי מורשה בעתיד. בית המשפט מצא כי שיקול דעתה של הרשות המקומית בעניינים אלה אכן רחב. עם זאת, עליה לשקול את כל הגורמים הרלוונטיים ולא לבסס את החלטותיה על נושא אחד. במקרה זה, הרשות לא ביצעה בדיקה מקיפה של בקשת העותר, תוך התעלמות מהנחיות ועדת הערר והתמקדה אך ורק בשימוש בלתי מורשה בעבר. השופט ציין כי חוק התכנון קובע מנגנון לפיקוח על השימוש בקרקע חקלאית וכי תפקידה של הרשות הוא לוודא כי היתרי הבנייה עולים בקנה אחד עם שימושים חוקיים. השופט הציע לרשות לשקול מחדש את העתירה על סמך כל הנתונים העדכניים, לרבות זכותו של העותר להציג את טענותיו, והמליץ לחייב את הרשות בהוצאות העותר, תוך יצירת תקדים למקרים עתידיים. סגני הנשיא נאור וברק ארז הסכימו עם ההחלטה, והיא התקבלה רשמית.