ע"א 21/06

תקציר

במקרה הנדון, בית המשפט הגיע לפסק דין מלא ניואנסים. הערעור התקבל בחלקו, ואפשר השבת מקדמה בסך 500$ למערערים, שכן המשיבים לא סיפקו כל הגנה מפני טענה זו. בית המשפט ציין, כי המשיבים לא ערערו על זכותם של המערערים להשיב סכום זה, דבר שאפשר למערערים לקבל פסק דין על הסכום בתוספת שכר טרחת עורך דין. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור על הפיצוי המוסכם, תוך שהוא מצדד בהחלטת הרשם לאפשר למשיבים להתגונן. החלטה זו התבססה על העיקרון לפיו יש לאפשר לנאשמים המציגים הגנה לכאורה בפסקי דין מקוצרים להתגונן, גם אם ההגנה כרוכה במחלוקות עובדתיות מורכבות. עיקר העניין נסב סביב השאלה האם המשיבים הפרו תזכיר בכך שלא וידאו שהדירה נקייה משעבודים או מזכויות צד ג', בהינתן משכנתא רשומה על המקרקעין. המשיבים טענו כי מכתב החרגה הוציא את הדירה מהנכסים המשועבדים של הבנק, שאם הדבר נכון, יהווה הגנה לגיטימית. בית המשפט הדגיש את הצורך לפרש את כוונות הצדדים והכיר במחלוקת עובדתית בדבר תוקפה של החרגה זו. בנוסף, המחלוקת התרחבה לשאלה האם ייתכן ששני הצדדים הפרו את התזכיר, והעלתה סוגיות של "אשם תורם" המשפיע על נזקים פוטנציאליים. משכך, אישר בית המשפט את הצו למשיבים להגן על תביעת הפיצויים תוך שהוא מעניק למערערים ניצחון צנוע – השבה בסך 500$. המערערים חויבו לשלם למשיבים סך של 4,500 ₪ בתוספת מע"מ בגין הוצאות ערעור, כאשר פסק הדין ניתן שלא בפניו ביום 5.10.2006.