בע"מ 5807/10

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור שביקש לערער על ההכרזה על ניתוק הקשר בין אם לבנה הקטין לאימוץ. פסק הדין אימץ את המלצת המומחה, תוך הדגשת הנסיבות החריגות המצדיקות תוצאה זו. המומחה סבר כי ניתוק ייתן לילד סיכוי למערכת יחסים יציבה ולשיקום רגשי, במיוחד לאור ההיסטוריה המורכבת של הילד והחרדות הנובעות ממעברים משפחתיים מרובים. האם טענה לאימוץ פתוח, וטענה כי הדבר יאפשר לילדה לשמור על קשר עם שורשיה הביולוגיים ומורשתה. עם זאת, בית המשפט אישר את האימוץ הסגור, הסכים עם הערכת המומחה כי טובת הילד והדגיש כי אימוץ פתוח הוא חריג. פסק הדין ציין גם את מחויבותה של המשפחה המאמצת לחשיפת הילדה למורשתה האתיופית. עוד מצא בית המשפט כי לא נפלו פגמים משמעותיים בחוות דעתו של המומחה המצדיקים סטייה, במיוחד נוכח התחשבותו של המומחה בהתקדמות האם ביצירת קשר עם הילד. בהסכמה של שני שופטים, נתנה השופטת א' חיות את פסק הדין, ודחתה את הערעור ללא צו להוצאות.