רע"פ 10730/04

תקציר

נהג מונית ערבי הורשע בעבירה על חוק הכניסה לישראל בכך שהסיע תושב שטחים בלתי מורשה ונידון תחילה למאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון לשלושה חודשים. המדינה ערערה וטענה כי העונש היה צריך לכלול מאסר בפועל, שבית המשפט המחוזי קיבל ולהטיל עליו 45 ימי מאסר. לאחר מכן הגיש הנאשם בקשה לחופשה כדי לערער על חומרת העונש, שנדחתה על ידי בית המשפט, בנימוק של היעדר נסיבות חריגות. הפסיקה בעבירות מסוג זה מחייבת עונש מאסר בהיעדר נסיבות יוצאות דופן, שבית המשפט מצא כי אינן מתקיימות במקרה זה. ההחלטה התבססה על עקרון ההרתעה הפלילית, החל על הנאשם, שלא היו לו נסיבות חריגות, ואשר ישמש דוגמה לאחרים העלולים לבצע עבירות דומות. חומרת העונש, 45 ימי מאסר, הייתה מוצדקת גם משום שלא חרגה ממדיניות הענישה. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, והנאשם חויב להתייצב בבית המשפט המחוזי כדי להתחיל לרצות את עונשו.