ת"פ 40228/06

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות הקשורות לסחר בסמים, בהן קשירת קשר לביצוע פשע, ייצוא סם מסוכן, ייבוא סם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. כתב האישום מפרט תוכנית שתוזמרה על ידי הנאשם ושותפו משה זיגדון לייבא קוקאין מקוסטה ריקה לישראל דרך ספרד. עניינה של התביעה הסתמך בעיקר על הודאותיו של הנאשם בחקירתו במשטרה, שהוקלטו ותורגמו. הנאשם הכחיש תחילה את המיוחס לו, אך בהמשך הודה בפירוט בביצוע העבירות. עם זאת, במהלך דיון הארכת המעצר חזר בו הנאשם מהודאתו בטענה שהיא שקרית. בית המשפט היה צריך להחליט אם לקבל את פסילת הנאשם או את הודאתו הקודמת. השופט בחן ביסודיות את החקירות, ולא מצא כל אינדיקציה ללחץ או כפייה בלתי לגיטימיים שהופעלו על הנאשם. תוכן ההודאה עבר את המבחן הפנימי, כאשר השופט ציין סימני אמיתות, לרבות תגובותיו הרגשיות של הנאשם ומתן תחושות אישיות מפורטות ופרטים שוליים. גם המבחן החיצוני הסתפק, כאשר השופט אימת מספר פרטים שהוזכרו בהודאה באמצעות ראיות חיצוניות. השופט דחה את עדותו של הנאשם בבית המשפט, שניסה להציג את הנסיעה לקוסטה ריקה כחופשה והכחיש כל ידע על פעילויות הקשורות לסמים. השופט סבר כי גרסה זו אינה הגיונית ואינה עקבית, ומחורר אותה לגופה. בנוסף, דנה השופטת בידיעת הפרטים, בהזדמנות של הנאשם לבצע את העבירות ובהשתלבות הודאתו במציאות האירועים, כל אלה תמכו באמינות ההודאה. השופט בחן גם את המעידות וההודאות החלקיות של הנאשם במהלך עדותו בבית המשפט, והתייחס אליהן כאל ראיות מפלילות. כמו כן, טיבה של התרופה הוכח נסיבתית באמצעות תיאורו המפורט של הנאשם את הרכישה, האריזה וההתנהגות של השותפים, כמו גם היכרותו עם מחירי התרופות. בסופו של דבר, השופט הרשיע את הנאשם בכל האישומים, קיבל את ההודאה כאמת ודחה את הפסילה. פסק הדין ניתן בנוכחות שני הצדדים ב-25 באפריל 2007.