בש"פ 873/14
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט החליט לדחות את הערעור, בקובעו כי הראיות שהוצגו תומכות בקיומן של ראיות לכאורה נגד המערער. עדויותיהם של עדים שונים, ובהם שמעון, אדם ושי, מזהות באופן עקבי את המערער כמעורב באירוע. סיימון ואדם זיהו שניהם את המערער כאדם בתוך הרכב החשוד; אדם שמר על תצפית רצופה על המערער לאורך כל תקופת הבריחה, וציין אותו משליך בדרך מעיל כהה וטלפון נייד. שי אישר זאת בכך שראה את המערער מסיר את המעיל במהלך טיסתו. בית המשפט הדגיש כי בשלב המעצר אין תפקידו להעריך את מהימנות העדים אלא להעריך האם קיימות סתירות מהותיות בעדות. במקרה זה, הראיות, לרבות תפיסת מעיל וטלפון בזירה ועדויות עקביות של עדים שונים, מקיימות את הדרישה לביסוס ראיות לכאורה. המערער, תושב הרשות הפלסטינית, שהה בישראל שלא כדין והואשם בשורה של אישומים, לרבות התנגדות למעצר ותקיפת שוטר. נוכח עברו הפלילי, הכולל הרשעות קודמות בגין שהייה בלתי חוקית ועבירות אחרות בבתי המשפט הצבאיים, לא מצא בית המשפט הצדקה לאמצעי מעצר חלופיים ובכך אישר את מעצרו.
חקיקה מקושרת
בש"פ 873/14 מוחמד קנדיל נ' מדינת ישראל, עליון (10.2.2014)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.