ב"ל 1662/07

תקציר

הדיון נסוב סביב תחולתן של תקנות 15 ו-17 של הרשות הרלוונטית, שעניינן קביעת דרגות נכות יציבות והקריטריונים להפעלתן. בית המשפט מפרש את תקנה 17 ככזו שנועדה לאפשר הן למוסד לביטוח לאומי והן למבוטח לבחון, בתוך פרק זמן מוגדר, האם חל שינוי בהשפעת הנכות על הכנסות המבוטח. בית המשפט קובע כי על ועדת הרשות להשוות את השתכרותו של המבוטח לפני ואחרי הפגיעה, אך גם לבחון כל רכיב שהביא לעלייה בהשתכרות ולקבוע את הקשר שלו לפגיעה. במקרה הספציפי, ועדת הרשות לא שקלה את כל הפרמטרים הרלוונטיים שנפגעו מפגיעתו של התובע, אלא ערכה בחינה פשטנית של השינוי בהכנסות. כמו כן, בית המשפט מבהיר כי לבית הדין אין סמכות ומומחיות להכריע בשאלה הרפואית עד כמה הנכות משפיעה על ההכנסה, ולכן יש להחזיר את התיק לוועדת הרשות להחלטה חדשה. החלטה זו צריכה להתבסס על בחינה מקיפה של השפעת הנכות, תוך התחשבות באומדן שכרם של עמיתיו של התובע, שכרו הממוצע ברוטו מ-12 החודשים האחרונים שקדמו לתביעה, והמרכיבים שהובילו להעלאות שכר, כדי לקבוע האם עליות אלה נובעות מהשפעה מופחתת של הנכות או ממאמץ יתר של התובע. הנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות משפט, שנקבעו על סך של 1,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.