ת"א 48256-10-18

תקציר

הדיון נסוב סביב השאלה האם הנתבעים, בית חולים ורופא, התרשלו בטיפול בתובע, שהגיע לבית החולים לאחר פגיעת ראש. התובע טען כי היה על הנתבעים לבצע בדיקת CT מיד עם הגעתו, וכי לא בוצע הליך המעקב הקפדני הנדרש, דבר שהיה מוביל לגילוי שטף דם אפידורלי ולהתערבות כירורגית בזמן שהייתה משפרת את מצבו. הנתבעים טענו כי התנהלותם הייתה סבירה ובהתאם לסטנדרטים החלים באותה עת. בית המשפט פסק לטובת התובע והגיע למסקנה כי הנתבעים התרשלו בטיפול בו. באופן ספציפי, בית המשפט מצא כי הנתבעים לא ביצעו בדיקה גופנית נאותה, נטלו כראוי את ההיסטוריה הרפואית של התובע (אנמנזה), וסיפקו את הפיקוח הקליני הקפדני הנדרש כנדרש בחוזרי משרד הבריאות הרלוונטיים. כמו כן, בית המשפט קבע כי היעדר תיעוד ורישום סימנים חיוניים על ידי הנתבעים תרמו לעיכוב באבחון מצבו של התובע. בית המשפט אף קבע קשר סיבתי בין רשלנות הנתבעים לבין נזקי התובע, וקבע כי לו היו הנתבעים מבצעים בדיקת CT ומספקים השגחה מתאימה, הדימום האפידורלי היה מאובחן ומטופל במועד, ובכך היה מונע את הנכות הקשה ממנה סובל התובע כיום. אשר לנזקיו של התובע, פסק לו בית המשפט סך של 9,144,815 ₪. לאחר ניכוי דמי הביטוח הלאומי שהתקבלו, נקבע כי סך הפיצויים שחבו הנתבעים לתובע הוא 6,629,631 ₪. זה כלל נזקים בגין אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, עזרה מאחרים בעבר ובעתיד, הוצאות ניידות בעבר ובעתיד, התאמות דיור בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, ציוד רפואי וחינוכי, כאב וסבל. כמו כן חויבו הנתבעים בהוצאות שכר טרחת עורך דינו של התובע והוצאות חוות דעת משפטיות ועדים מומחים.