ת"א 37066-08-20

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לתיקון כתב תביעה כך שיכלול סעד כספי נוסף, לצד הסעדים ההצהרתיים שנכללו בתביעה המקורית. נדונה החלתן של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, המעודדות גישה ליברלית לתיקונים מסוג זה. במקרה זה, בית המשפט הגיע למסקנה כי התיקון אינו נחוץ לצורך הליך שיפוטי תקין והוגן. הבקשה נעדרת הצדקה, שכן הסעד הכספי יכול היה להיכלל בתביעה הראשונית, והתנהלות המבקש לא הראתה כל סיבה סבירה להשמטתו. יתר על כן, בית המשפט לא מצא טעם בתיקון המבוקש, שכן טענות הקיבוץ בדבר פיצויים, בין אם על בסיס החלטות מועצת מקרקעי ישראל ובין אם על פי חוק העשרה, נעדרות בסיס משפטי. בנוסף, דחה בית המשפט את הטענות לניכוי סכומים הקשורים לצנרת מים תת-קרקעית, וציין כי משמעותן של טענות אלה הייתה צריכה להוביל להכללתן בהצהרה המקורית. בעקבות זאת נדחתה הבקשה לתיקון כתב התביעה, והקיבוץ חויב לשלם הוצאות בסך 10,000 שקל למינהל מקרקעי ישראל. הקיבוץ נדרש להודיע על עמדתו לגבי המשך ההליכים, לרבות האפשרות לעמוד בתביעה המקורית, עד ליום 13.2.2022. ההחלטה מדגישה את הצורך בגישה כוללת לבקשות תיקון, בהתחשב בשלבים הפרוצדורליים, בהתנהלות המבקשים ובהשפעה הפוטנציאלית על תיקים אחרים התלויים ועומדים בפני בית המשפט.