ב"ל 36972-05-20
פסק-דין עבודה אזורי תל-אביב-יפו
תקציר
השופטת החליטה לדחות את תביעת התובע בקובעה כי הם לא משוכנעים שהתובע עבר תאונה במהלך עבודתו ביום 21.2.2019. עדויותיהם של התובע ושל יעקב, הנהג, לא היו קוהרנטיות ולא עלו בקנה אחד עם הראיות שהוצגו. השופטת מטילה ספק בטענת התובע כי נכח באתר הלקוח, ומצביעה על סתירות בלוחות הזמנים שלהם ובלוגיסטיקה בפועל של האירועים המתוארים. זאת ועוד, השופט אינו משוכנע בצורך בסיועו של התובע, נוכח אופי הצו ותפקידו של יעקב בחברה. גם דחיפות הצו, כפי שנטען על ידי התובעת, מוטלת בספק. השופט מדגיש את הימנעותה של התובעת מלהביא עדים רלוונטיים, דבר המדגיש את חוסר המהימנות לטובתם. בנוסף, בפנייתו של התובע לקופת החולים ביום 24.2.2019 לא מוזכר כל אירוע הקשור לעבודה או נשיאת משקולות, דבר החשוד בעיני השופט. בשקלול מכלול הראיות, השופט מגיע למסקנה כי טענת התובע לפגיעה בעבודה אינה משכנעת, ולכן התביעה נדחית. כל צד יישא בהוצאותיו, וניתן להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.
חקיקה מקושרת
ב"ל 36972-05-20 חיים ויקטור אדס נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה אזורי (20.12.2021)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.