ע"א 5341/93

תקציר

בית המשפט העליון דחה ערעור שהגישה חברת י.ד. תעשיות חייגן בע"מ על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר פסק לטובת מנהל מס הקנייה. בית המשפט קבע, כי למנהל הייתה סמכות לחייב את המערערת בתשלום הפרשי מס מכירה מלפני חמש שנים, שכן המערערת לא הצליחה להוכיח כי היא עומדת בתנאי הפטור לפי חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או תשלום בחסר). י.ד. תעשיות דיאלר בע"מ מכרה את מרבית החייגנים האוטומטיים שלה לחברת אדקום מחשבים ותקשורת בע"מ, שהייתה בבעלות אותם בעלי מניות ומכרה את המוצרים לציבור. מאחר שמכירת החייגנים האוטומטיים חייבה במס קניה, גילה מנהל מס הקנייה כי המערערת שילמה בחסר מס קנייה בכך שמכרה את מוצריה לאדקום במחירים נמוכים באופן מלאכותי, ותבע את ההפרש. המערערת טענה כי המנהל פעל ללא סמכות וכי יש לפטור את תכנון המס הלגיטימי שלו מהתשלום. בית המשפט העליון קבע, כי התנהלותו של המנהל אמנם לא הייתה תקינה, אך אין בה כדי להצדיק את ביטול החלטתו, שכן למערער לא נגרם כל עוול וניתנה לו הזדמנות להתגונן בפני בית המשפט. בית המשפט מצא כי דיווחיה של המערערת על מכירותיה לאדקום היו שגויים, שכן היא הציגה עסקה מסחרית כוזבת, והמחירים שנגבו מאדקום היו נמוכים משמעותית ממחיר השוק. לפיכך, היתה למנהל סמכות להוציא שומה לפי מיטב שיקול דעתו לפי חוק מס קניה (טובין ושירותים). זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המערערת לא עמדה בתנאי הפטור לפי חוק מסים עקיפים, אשר חלים על מקרים של טעויות כנות באומדן תשלומי המס. בית המשפט פירש את החוק כמחייב מבחן אובייקטיבי להתנהלות הנישום, ומצא כי המערער ידע או היה עליו לדעת על תשלום החסר, ומשכך לא עמד בתנאי הפטור. לבסוף, קבע בית המשפט כי למנהל סמכות לדרוש תשלום הפרשי מס מלפני חמש שנים, כאמור בחוק מס רכישה, וחוק מסים עקיפים אינו מגביל תקופה זו. החלטת בית המשפט המחוזי שונתה בהתאם, והמערער חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 5,000 ₪.